דפנה שם טוב על לחישות הנפש
בחיים שלנו אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות וחובשים הרבה כובעים וירטואליים.
- אנחנו מתקדים בתור בנים של…
- ההורים של…
- האחים של…
- העובדים של…
- השכנים של…
- וכן הלאה וכן הלאה…
וכלל שנחפש נמצא עוד ועוד כובעים רבים ושונים…
האדם אל מול תפקידי החיות בטבע
מסתבר שאם נשים לב היטב הרי שנוכל הרבה מאוד תחומים שונים להקביל את התפקוד שלנו בתור בני אדם לתפקוד של חיות שונות בטבע. איך זה יתכן? ובכן, גם חיות מתפקדות הן הורה מסור לדורים שלהם למשל. מבחינת חיי חברה – גם חיות יודעות כיצד לחיות בלהקות קטנות וגדולות ובעדרים. כן, וגם חיות יודעות ונאלצות להגן על עצמן מפני מפגעי הטבע ומפני חיות אחרות ובני אדם. במובן הזה מתקיים קשר תפקידי דומה בין חיות לבני האדם.
הקול הפנימי שלנו בתור בני אדם
יחד עם זאת, קיים משהו בתוכנו בתור בני אדם ש-"צמא" לדבר אחר. או ליתר דיוק מקיים בנו משהו פנימי שאינו מסתפק בכך שהכל פשוט יבוא על מקומו בשלום ושהכל יהיה בסדר. אי שקט שכזה.
גם כשאנחנו כביכול שבעים. וגם כשביול שהשגנו משרה מעולה, סיימנו תואר, בנינו בית, הילדים שלנו גדלו והם מה שנקרא "מסודרים" בחיים. גם אז, כשהשגנו לכאורה את המטרות שלנו עדיין יש עוד איזשהו צורך פנימי עמוק. צורך זה אינו קשור לכל הנ"ל. הם אינם ממלאים אותו כלל וכלל.
צורך אחר ממה שחשבנו
הצורך הזה עליו אנו מדברים הינו צורך אחר.
זהו צורך שקט.
צורך זה אינו משתייך כל כך לחוקי העולם הסואן המתנהל שם בחוץ.
מדבור על צורך שממש נובט וצומח בנפשו של האדם. הוא שייך רק לאדם עם עצמו. אישי.
חיים על נתיב הישרדות אל מול חיי הגשמה ומילוי
מבחינה חיצונית או הישרדותית יתכן כי אותו האדם יצליח לחיות מצוין על פי כל הפרמטרים אותם כולנו מכירים. אותו אדם יחיה גם מבלי שהצורך הזה, אותו צורך שקט, אכן יתממש.
מבחינה טכנית – האדם ממש שורד, ואפילו בעל הישגים נאים וכדומה. אבל ברמה הרגשית האישית, וברמת הסיפוק והשמחה – אם לא ימומש אותו צורך פנימי, הרי שהנפש לא תהיה מסופקת. לנקודה זו כמעט ולא מתייחסים במערכות חינוך כלשהן או כשמגדלים אותנו כבדני אדם. לא נותנים דגש לקולה השקט של הנפש. לטבעה של הנפש. כיוון שהיא שקטה, היא נבלעת. ולכן הרבה מאוד פעמים בחייו של אדם הכל טוב, אך משהו בסיסי חסר. עלינו לנסות ולהקשיב היטב היטב לנפש העדינה שלנו. עלינו ללמוד מה היא אומרת. עלינו להעצים את הקולות של הנפש ולתת להם לגיטימציה.
מדוע? כי אותם קולות אגרסיביים של הישרדות הם הקולות החזקים והברורים. אלו הם קולות דומיננטיים מאוד.
- במה אני אעבוד?
- מה נקנה בתור אוכל לאירוח הקרוב?
- איך הולך בעבודה?
- איך להתנהג עם הילדים?
- לאיזו חופשה נצא?
- מה מצב המינוס בבנק?
אלו הם הקולות החזקים. הקולות "המקובלים".
לצערנו, הקולות השקטים והעדינים של נפשנו נדחקים אל מול המציאות התובענית, אבל אז הנפש לא מתמלאת ולא מבינים מדוע בעצם?
ובכן, עתה אנו יודעים מה היא הסיבה. ואנו ידועים כי לא למדנו להקשיב לנפשנו…