כבר שש שנים שאת מתנפנפת לי בקירות ..
בפייסבוק באינטגרם..
בנשמה. משכפלת אותך בכל המהדורות . במנות בלתי מדודות בעליל . מי ששבע שלא יאכל ..
אני ״תוקעת ״ אותך כמו תותח בקנה בכל שביל מואר וסמטה חשוכה כדיי שהיום ייפתח וייסגר לי בטוב.
וכרגיל לא ממש אכפת לי מה יאמרו אזוביי כל הקירות .
את הוא יום העצמאות שלי כבר שש שנים . שנים של שמש שבזנב הענן !
כשתגדלי תביני
שהגעת אחריי עשור של חששות נוכח שיתוק המוחין של אחותך הגדולה .
ואלמלא האחריות האישית שלנו לאושר , לא היית מאווררת לנו היום את האוויר לנשימה ..
כך , בהפרש של עשור הונפת בחדר הלידה כמו דגל ישראל באולימפיאדה .
והעלית אותו מיד מחצי התורן עד לקשת בענן ..
דגלונת יום העצמאות המתוקה שלי .
המסדר ברשותך יעבור לדום
צוף פרצוף ..
הקשב !
עמוד נוח ..












