דברים שלא מדברים עליהם.
כשהזוגיות שלך שחוקה, אתה לא מדבר על זה. אתה לוקח את הכביסה המלוכלכת שלך, דוחף אותה לאימאימא של הבוידעם ויוצא למסיבה עם החבורה הקבועה שלך, מנופף לשלום, שותה וודקה חמוציות, נצמד לאישה שאיתך בתנועת לאבי דאבי חיננית, מפריח נשיקות לאוויר ועושה את כל המניירות הנדרשות כדי לשכנע את מי שצריך שהחיים שלך מה –זה יפים. אחר כך אתה חוזר הביתה, עולה על מדי ב' והולך לישון בסלון כי האישה שאיתך שאתה כבר לא ממש מרגיש שהיא איתך לא יכולה להירדם כשאתה נוחר לידה.
כשהמצב הכלכלי שלך בעייתי, אתה לא מדבר על זה. אתה יושב בבית הקפה השכונתי ומזמין לעצמך הפוך גדול במקום הפוך קטן, למרות שאתה לא אוהב הפוך גדול, כי הטעמים לא מאוזנים, אבל אתה יודע שלא תוכל להזמין עוד אחד, אז עדיף אחד גדול, ואתה שותה אותו בלגימות קטנות, מדודות, שייקח זמן, כי זה שמולך הזמין עסקית ואתה רוצה להיות עסוק בשתייה גם כשהוא אוכל את השניצל והפירה, שיהיה לך במה להיאחז למרות שההפוך כבר קר. אתה שולף את רפרטואר התירוצים המשופר שלך ואומר לא תודה, אני לא רעב, חטפתי בשבוע שעבר איזה וירוס בקיבה, הרופא אמר רק פריכיות. אחר כך אתה הולך להוציא כסף מהבנק ומגלה שאין לך אפשרות למשוך יותר בגלל חריגה במסגרת האשראי, אז אתה רץ לתחנת yellow כי משם אפשר למשוך בלי שהבנק יספיק לתפוס אותך. אתה חוזר הביתה ושואב חבילת פריכיות אורז ולא נודע כי בא אל קרבך, ואתה ממשיך לשלם על המסע לפולין ועל שיעורי הנהיגה של הילד כי אתה לא תעשה לו את זה.
כשאתה מרגיש שהחיים שלך לא מה שרצית שיהיו, אתה לא מדבר על זה. אתה יוצא מהאוטו, לובש את מסיכה מספר 437, מחייך חיוך מספר 852 ומתחיל את המסע אל תוך היום. בערב אתה חוזר הביתה, מוציא את הכביסה המלוכלכת מהאימאימא של הבוידעם, מפעיל את המכונה על תוכנית רתיחה, עולה על מדי ב', מרעיל את עצמך לדעת עם תוכנית טלוויזיה שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר ונרדם על הספה. לא לפני שתיתן לילד שלך נשיקת לילה טוב ותגיד לו שהוא הדבר הכי טוב שקרה לך ושהוא יוכל לעשות בחיים כל מה שרק ירצה, כי יש לו את זה, בענק.
(הטקסט אינו מבוסס על סיפור אמיתי ואצל הכותבת הכל לאבי דאבי וחינני.)
[youtube ZRKn4MYArXU]











