בדרך לצפת. הביטלס שרים ביקוז דה סקיי איז בלו איט מייקס מי קריי. הכבישים מרוחקים מהלב של הטבע. בשביל להגיע לשם צריך , כמו ב ״תריסר רוסי״ של נבוקוב, לנטוש את הרכב ולרוץ שמה אל הלא מפוענח. בפיתול של קבר הרשב״י או מה-שזה-לא- יהיה התנועה מאטה את הקצב, פתאום כולם , במעין הסכם סודי, עברו ל 65 קמ״ש , רק שכחו לתאם איתי ( מה -זה-זה? סעו ! ) המושבה ראש פינה מקבלת את פני התייר בליטוף ממסטל , דקה לפני שאתה מקבל את הכאפה בפרצוף בואך צפת. הבו לי קדושים את ברכת השבים!!!!
צפת היתה שייכת מאז ומעולם לחודשי הקיץ. לא הכרתי אותה בחורפים.חוץ מפעם אחת . בשנה שנולדתי. היינו מקבלים מכתב מבוייל ומתוכו היו נשפכים תצלומים של בובות שלג ומסביבם ילדים צוהלים חמושים בכובעי צמר מודפסים על ניירות קודאק אדמדמים. מהקיץ הראשון שלי בשנת 1969 ועוד 20 שנה אחרי זה נהגנו ״לעלות״ לצפת באופן רציף ובמקצב קבוע.להתחיל או לסיים את החופש הגדול. אני גדלתי איתה והיא הצטמצמה לי עם השנים .
ולא משנה כמה חם היה , תמיד תעלה הרוח מהואדי ותפזר מסביבינו משב קריר עם רמצים של ריחות איזוב ובושם זיעת הנחל שבתחתיתו. בספר על תאוריית הכאוס ניכתב כי רעידות אדמה יכולות להתפרץ גם בשל הדחפים האנרגטיים של האנשים החיים על גבה. תופעות טבע לא מתפרצות סתם כך. אנחנו חלק מהסיבה לקיומן. והעיר הזו שעברה 2 רעידות אדמה שמחקו אותה לאבק דק דק מתעקשת לזחול החוצה מקיברה ולנגוס בשדות הבור שמסמנים כל פעם מחדש את שוליה . קרטוגרפיה של רוחות רפאים .
״צפת שאת זוכרת כבר לא קיימת״ אמר לי הנער המתבגר שחצה זה מכבר את גיל 50 ושהיה הסולן של להקת הרוק המקומית בשנות השמונים בימים בהם נהגו להזמין לאולם החתונות הרכב של ממש שינגן לחתן ולכלה תוך כדי לעיסת 'משה בתיבה' ,מנת הדגל של הבורקס עם הנקניקיה , שהיתה הטרנד החולף של אותן שנים. . ״היא התחרדה לנו״ .
נעורים בקיץ בצפת זה היה עירבוב רוקיסטי של תיסלם עם נגיסה מגבינת המאירי , קסטות של רוק כבד עוברות מיד ליד בסראיה וריח חריף של זיעת חליפות אברכים בצפיפות של האוטובוס בירידה לבלוק שליד בית החולים ריבקה זיו ושלא רחוק משם נמצא ״הבלוק המקולל״ ושממנו קפצו אל מותם לפחות שלושה אנשים. המעבר בן קודש לחול היה בזרימה מתמדת. אתה נכנס לפאב עם סיגריה ביד . מנשק את המזוזה. דופק שש בש. והולך לסגור מניין לשכן שהתפגר בשכונה שליד.
הקיץ בצפת זו הדודה פרטונה שראתה בחלום בלילה את הלידה של אחותי. זה השוקו והלחמניה אצל הדודה נינט . זה הדוד יוסף שהפעיל את הבריכה העירונית אחרי שפרש מהקרן קיימת . זה המלח בקפה שהכנסתי בטעות לכוסות של עשרות החברים שלו שנכנסו ב 'אהלן אהלן' אל הבריכה בלי לשלם. העשן באישונים בחדר חזרות של להקת הרוק המקומית קאברים לתיסלם ולד זפלין . הסולן .והלב המשתולל .
[youtube RlNhD0oS5pk]
