אחרי שהתארחתי אצל החברה הטובה שלי מימי התיכון, בעיקר כדי לקום בבוקר ולאכול את הג'חנון של אמא שלה, הבנתי שאת הנסיעות האלה לא אוכל לעשות עוד הרבה זמן והגיע זמני ללמוד להכין את הג'חנון לבד (או לפחות לנסות).
באלגנטיות רבה הסתובבתי במטבח והחמאתי על הריח, על הנראות, ובו זמנית חקרתי את כלי העבודה ורשימת המצרכים שאצטרך לקנות בסופר כדי לנסות ליצור את הפלא הזה לבד.
המשימה לא נראתה קשה מדי ואחרי שאכלתי, שבעתי ונרדמתי יצאתי לדרך , לסופר הקרוב שיהיה פתוח בשבת ויספק לי את כל המצרכים.
אחרי כמה שעות טובות של נסיעבהן הספקתי לפתח שוב רעב (מזל ממש), הגעתי הביתה והתרגשתי להתחיל את העבודה על הג'חנון הראשון שלי.
שמחתי לגלות שההליך נראה קל, גם יכה , ולתי להבין ממעט המצרכים שלא מחכה לי עבודה מאוד קשה.
אז המצרכים הם אלו :
קילו קמח
אבקת אפייה
כפות סוכר (5 במספרן).
כפות סילאן (2 חמודות ויפות).
מעט מלח.
כוסות מים רותחים (משהו כמו 2 וחצי כוסות אמורות להספיק).
וכמובן חבילת מרגרינה של 200 גרם.
תצא כמות של עדר.. אבל אני יכולה לחיות על זה שבוע (נראה לי).
שמים את כל אלו במיקסר ויוצרים בצק אחיד, כל כמה דקות מפעילים ומכבים את המיקסר עד שהבצק נראה שהוא מוכן להג'חנן.
אחרי שהבצק מוכן מחלקים אותו לארבע חתיכות עגולות ומשמנים את המשטח עליו אנו עומדים לעבוד. מרדדים את העיגולים, כל עיגול בנפרד. אחרי שסיימנו לרדד את כל החתיכות אנו מורחים עליהן את המרגרינה ששמנו במיקור מבעוד מועד שתהיה מוכנה למריחה (אבל לא במצב מיימי).
אחרי זה מכניסים את הכדורי בצק למקרר לכ-40 דקות פחות או יותר.
אחרי ששמנו במקרר והרגענו את הבטן עם איזה עוגייה, מסדרים סיר ג'חנון (שהשאלתי באומץ מאימה של חברתי) ומנחים בתחתית שלה שתי פרוסות לחם, כדי שהיצירה שלנו לא תישרף.
מסתבר שכלל שהבצק דק יותר כך הוא מגולגל מספר רב יותר של פעמים והוא יותר טעים.
לאחר שרודדנו את הבצק והפכנו אותו למעין "נחש" אנו חותכים אותו באורך הרלוונטי לנו ומכניסים אותו לסיר בשכבות. אם נשאר לנו מקום אפשר להכניס כמה ביצים לסיר, שכבר יהיו לנו לאחר כך. מכניסים את הסיר לתנור למשך הלילה כאשר המעלות מכוונות ל-125-150 למשך 10-12 שעות, משהו כזה.
לאחר מכן הולכים לישון בציפייה לבוקר שאחריי !. מקווה לעמוד בציפיות של אמא ציפי..
