גואטמלה ~ מקסם הצבעים שבה , הוא חוויה למצלמה שבידי ולצלמת שבתוכי~

לאלו שעקבו אחרי  הפוסטים שלי לפני כמה שנים, יכולים  עדין לזכור את "טיולי הכורסא "שערכתי אז.

היום , אחרי שיצאתי לפנסיה מקודמת , עקב גידול מוחי שנותח והוסר,אני יכולה לחזור ולחפור!מחייכת בגדול. בעצם מרחמת ..בקטנה.

לגואטמלה הגענו על סיפונה של ספינת שייט מבית "הנסיכה", שם האוניה  = קורל. . אני מכורה לשייט , זהו כדור השינה האופטמלי שלי. אין מקום שאני ישנה בו טוב יותר מאשר "עיר צפה" בדמות אוניה. טוב , אז רצוי מפוארת אז מה? לא מגיע לי?  טוב ,אז "טיולי הכורסה" שלכם  יעברו דרך כמה ארצות שעברנו דרכן בשייט. של  מעבר תעלת פנמה. 15 ימים של כייף צרוף. יצאנו מפלורידה לארובהף משם לקולומביה, מעבר פנמה, פנמה סיטי, קוסטה ריקה והקינוח היה גואטמלה . איתה אני חוזרת לטיולי הכורסא שלי.

העיר  אנטיגואה,  לשעבר בירתה של גוטאמלה, עיר עתיקה עם מרכז  שהוא פנינה קולוניאלית מקסימה ,מוקפת  כמה ערי געש. רחובות צרים ציוריים , בתים צבעוניים. מדרכות מזמן עבר. שוק צבעוני,  מלא בצבעים. מוזיאון לשוקולד מעניין. אמהמה …אכלתי כבר טובים יותר. מסעדות עם מאכלים בייתים מקומיים. הכל צבעוני , מפיות צבעוניות , כלי חרס בוהקים בצבעי חמרה על כל גווניהם, הכל יפה לעין .אנשים חייכנים ,מסברי פנים לתיירים. כן , נכון מנסים למכור מעבודות היד שלהם, שאגב חלקם ממש לא.~ בכך אופן עבודת יד  סיניות  ולא מקומית. הנשים , האמהות ,סוחבות את התינוקות על הגב במין ערסל מבד צבעוני. תלמידי בית הספר בתלבושת אחידה, מראה שלא ראיתי המון שנים.מין אירגון של פשטות חיים דיי מדהים.  למרות שמרגישים את העוני, את השקיקה "למכור לך משהו " בכל זאת  כמעט בביישנות.

יאללה לתמונות ….נאוה!! מה את אתר "המטייל"? . מחייכת

מקבלים את פני האוניה עם 3000 נוסעים בשמחה… איך לא ? תיירים חולי מזכרות ומוכנים לחוויה.

מוכרת צבעונית ,חייכנית וטיפוסית~

מוכרת אוכל ברחוב פשוט וטרי ממש מהמטבח הביתי~

סימני זמן עבר

עבודות יד

מוזיאון השוקולד

הצבעים הצבעים

אין לו אי פאד זה בארור…מחייכת

מסעדה מקומית צבעונית וטעימה לאו דווקא זולה~ נו גם הם קלטו~

מלון מקומי מקסים~

עוד מהרחובות~

אני ממשיכה לטייל ואלברט ממשיך להכנס לי לעדשה~

רחובות מדהימים ברקע אחד מהרי הגעש שמקיפים את העיר.

מרכז קניות מקומי

צבעים צבעים

הנשים בקבוצות  משום מה, כך נראה לי לפחות…

הילד הזה, גרם לי לעצבות ~

מראות העיר~

מה אגיד לכם. תלבושת אחידה ממש כמו בגמנסיה …אהבתי

נמשיך לטייל בלי מדריך~

לא לזוז מהכורסא~

יש משהו מאד נעים בהוויה של נשות גואטמלה~

הכנסיה במרכז העיר~הרחובות האחרים כאילו מזמן אחר~

אין מה לומר גואטמלה שונה ממה שציפיתי בדמיוני

מכוניות יש אומנם, אך אופניים עגלות ווספות שולטים שם.

איזה צבעים הא?

אז נפגש בהמשך שאקח אותכם ליעדים נוספים. כייף הא? יום טוב ישראל שלי~