כל בוקר בתיה מתארגנת במהירות רבה,
והולכת לגן בלב מלא שמחה.
בפינת הבובות היא משחקת עם החברים,
ומציירת בטושים ובצבעי גואש ציורים רבים.
כשאמא באה לקחת את בתיה מהגן אחר הצהרים,
בתיה רצה לזרועותיה ונושקת לה על הלחיים.
בדרך הביתה היא מספרת לה על חוויותיה מהגן.
לקראת הערב גם אבא חוזר מהעבודה,
ותיכף מגיעה לה שעת הסעודה.
כולם אוכלים, משוחחים ונהנים,
עד שאמא ואבא לבתיה אומרים:
"את זוכרת שאחרי הארוחה מתקלחים?"
בתיה מתחילה לצרוח ולא מפסיקה לבכות,
מתחבאת מתחת לשולחן ועושה בעיות.
בתיה אומרת שנכנסים לה מים למים לעיניים והיא לא אוהבת.
אמא מבטיחה לשמור שלא יכנסו לה מים.
לבסוף בתיה נכנסת בחוסר רצון לאמבטיה, ממלמלת ובוכה.
למחרת בערב, עוד לפני שהיא מסיימת את האוכל מהצלחת,
בתיה מכריזה: "היום אני לא מתקלחת!"
למרות שהוריה מסבירים לה כמה חשוב להיות נקיים,
בתיה ממשיכה ומתעקשת
ולבסוף היא הלכה לישון מבלי להתקלח.
למחרת בגן בתיה הרגישה לא כל כך נעים-
כל הגוף גירד לה, וגם הפנים.
היא היתה קצת עצובה, אבל הבינה מה קרה:
כי בלי מקלחת לא היה לה ריח טוב של פרחים,
כמו לשאר הילדים.
בערב מיד לאחר הארוחה, מבלי שאמא תזכיר,
היא נכנסה בנחת ובחיוך למקלחת.
ומאז בתיה על האמבטיה לא מוותרת,
ועל הניקיון מאוד שומרת.
מאותו היום במשפחה כולם שמחים,
כי לבתיה שוב יש ריח של פרחים.
ספרה של עדי ענתבי מתאר סיטואציה מוכרת להרבה הורים, כאשר הילד לא רוצה להתקלח. ומה עושים? הרי להתקלח זה חשוב…
עדי נוגעת בנושא שנחשב לבעייתי בגילאי הגן ומעבירה לקוראים (הן להורה והן לילד) שאפשר בצורה נעימה, מושכלת ומכבדת, לפתח הרגלי ניקיון בריאים.
הספר מיועד לגילאי 2-5, הגיל שבו מרד האמבטיה בדרך כלל בא לידי ביטוי.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
