טרילוגיית בריג'ט ג'ונס רחוקה מלהיות מה שנקרא ספרות מופת, אבל בהחלט ניתן לומר שזו טרילוגיה מבדרת שלא משאירה את קוראיה אדישים ובטוח שלא משועממים.
הטרילוגיה כוללת את: "יומנה של בריג'ט ג'ונס", "עובדות החיים" ו"משוגעת על הבחור".
בכרך הראשון -"יומנה של בריג'ט ג'ונס" אנו נחשפים לדמותה של בריג'ט, רווקה לונדונית כבת 30, המחפשת אהבה וזוגיות, ובדרך מבלה עם חברותיה בברים ובמסיבות, מנהלת רומן סקסי עם הבוס שלה וכמובן שהיא נעזרת בספרי עזרה עצמית ובמגזינים לשיפור מצבה.
ב"עובדות החיים", שהוא הכרך השני, בריג'ט מאוהבת עדיין במארק דארסי,אך היא מצליחה "לפקשש" שוב ושוב ומאבדת אותו לטובת ידידתה רבקה (היפה, חטובה, עשירה ועוד). האם היא תצליח להשיבו אליה? מה עלה בגורלו של הבוס שלה לשעבר, שהיא כה אהבה וחשקה בו?
בספר האחרון בסדרה, "משוגעת על הבחור", בריג'ט כבר בת יותר מ-50, הספיקה להתחתן ולהתאלמן, להיות אמא לשניים ואף להפוך לתסריטאית. אך האם היא השתנתה הרבה מימי רווקותה? לא ממש, היא עדיין נשארה תוססת מצחיקה ומלאת חיים,גם ברגעים היותר קשים.
בכוונה לא משתפת אתכם הקוראים עם מי התחתנה ומה עלה בגורלם של הדמויות שהיו חלק בלתי נפרד מחייה של בריג'ט.
מאחר ומדובר כאן בטרילוגיה בודאי שתתעורר השאלה מי מהספרים במסדרה הוא המוצלח ביותר, ואף האם ספרי ההמשך תורמים ומוסיפים או שהם "הורסים" ומיותרים.זה קורה דווקא פעמים רבות בקולנוע, שסרטי ההמשך, אינם עומדים בציפיות של הסרט הראשון.
לעניות דעתי, בהחלט ניתן לומר, שההתלהבות וההתרשמות מהספר השלישי תלויים בגיל הקורא (סביר להניח אם להיות כנים הקוראת ;-)). עדיין לא הגעתי לגיל זה ולא חוויתי חוויות רבות שבריג'ט עוברת בספר זה, בניגוד לספרים הקודמים. לכן, היה לי יותר קשה להזדהות עם חלק מהדברים המתרחשים בעלילה.
בנוסף העלילה קודרת יותר, עננה שחורה אופפת את חייה של בריג'ט, שקצת פוגמת ב"הוליוודיות" של הסדרה.הכוונה היא כמובן להתאלמנותה וההשלכות של זה על חייה.
אבל, למרות שספר זה הוא הכי פחות מוצלח בעיני מהטרילוגיה, אפשר למצוא בספר את בריג'ט הישנה… אז אולי רק זה שווה את הקריאה שלו.
ובהקשר זה גם נשאלת השאלה מה היה מוצלח יותר הסרט או הספר?
כאן אני חייבת לציין , שלאחר שצפיתי בסרט "יומנה של בריג'ט ג'ונס" בכיכובם של רנה זלווגר המגלמת את ברידג'ט ג'ונס, יו גרנט המגלם את דניאל קלוור וקולין פירת' המגלם את מארק דארסי, אני תמיד מדמיינת אותם כדמויות של הספר (נראה לי גם שהליהוק היה מצויין :-)).
ותשובתי היא ששניהם מוצלחים , קריאה או צפייה באחד מהם אינו פוגם בהנאה משני.
ספריה של הלן פילדינג כתובים בשפה כה משעשעת ומבדרת, שפעמים רבות מצאתי את עצמי קוראת וצוחקת 🙂
מאחלת לכם קריאה מהנה !!!
XOXO
אחת שיודעת 😉
