אז מה הסיפור של הבקלווה?
מדובר בקינוח רב שכבות, אשר עשוי עלים דקיקים של בצק פילו (עם חמאה), וביניהם אגוזים או פיסטוקים קצוצים היטב או אפילו טחונים.
את הבקלווה מכינים בתבנית מלבנית וחותכים למנות אישיות או שמגלגלים לנחשים ארוכים (ואז היא נקראת במטבח הטורקי בשם "סאראיליאה" – סאראי הוא ארמון הסולטאן).
והכי חשוב – כל העסק טבול היטב בסירופ סוכר עם מיץ לימון מתובל בדבש, קינמון או מי וורדים.
ולכן זה כל כך טעים…
כמו בכל מאכל עממי, גם כאן תמצאו המון גרסאות ובעיקר המון צורות – עם בצק פילו או שערות קדאיף (שזה לא באמת בקלווה, אתם יודעים…) אגוזי מלך או לוז, קשיו או פיסטוק, סירופ דבש או סירופ סוכר, ועוד ועוד…
- מצילומי יהודית גרעין-כל . מתוך אתר פיקיוויקי
בקלאווה שעשויה כמו שצריך – היא נפלאה, וכשלא – אז ממש לא…
גם אם זו לא תמיד הבחירה הראשונה שלי בקינוחים, אחרי ארוחה יוונית כהלכתה, כמו שהכנתי בשבוע שעבר, זה ממש מתבקש. ואם כבר בקלווה – אז בואו נעשה את זה נכון, זה באמת לא כל כך מסובך.
המתכון המלא לגרסה הביתית שלי (פשוטה להכנה וטעימה להפליא) – נמצא כאן.
כל מתכוני הארוחה היוונית – נמצאים כאן.
למתכונים נוספים שלי – אתם מוזמנים לבקר בבלוג האישי או בדף הפייסבוק של רוקחת החלומות.