אז מסתבר שתרנגול לא מטיל ביצים אבל יש לו "ביצי זהב"
בגללם אני לפעמים חוזרת לסמטאות נוף ילדותי לריחות לטעמים
מבית סבתי כי יש טעמים שלא נס ליחם ואז אני מכינה "ביצי זהב" גם.
פעם… כשהייתי ילדה היו… מכולת, ירקן, קצב ושוק.
שלא תמיד היו קרובים ואי אפשר היה כך בקלות לסחוב
כי לרובם אז היה רק אוטובוס…
ומי שהגיע לשוק היה חוזר תמיד בסלים עמוס…
על הדור שלי בדיוק נכתב השיר:
"לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים תראו איך היא
תופסת את כל הספסלים".
ועם השנים יש טעמים שפשוט נעלמו
וכדי להיזכר באותם טעמים חייבים לצאת לשווקים,
לחפש קצב…
אחד הטעמים זה "ביצי הזהב" של תרנגול ההודו.
סבתי וחמותי היו מבשלות אותם הכי פשוט וטעים שיש.
חבילה ביצי הודו (אשכים) בלי חיוכים
שמן זית
כמה שיני שום קצוצים
פפריקה גרוסה מעט חריפה
צרור כוסברה ואם לא היה…
גם פטרוזיליה הספיק לטעם המיוחד
מלח וכמה כפות של מים.
ככה בדקותיים על המחבט ומגישים…
והקולות של מממ… מממ… טעיםםם היו נשמעים
בלחש בלחש פן ישמעו אחרים….
פן יהיו שותפים לחגיגה…
אז שלא תגידו שלא הזמנתי אתכם לטעום את "ביצי הזהב" של תרנגול ההודו…
ולעשות מממ… מממ…טעים.
טעמתם שטפתם עיניים כאן למטה אשמח ואודה אם תעשו לסבתא לייק
כך אדע שכדאי לי להכין עוד מתכונים…
פרגנו זה יעשה לכם רק טוב… תודה
