סמסטר אחרון ללימודי תקשורת חזותית, שבועיים להגשת הביניים של פרויקט הגמר, ולי אין כלום. נאדה. יושבת בבית מול המחשב והרעיונות לא עולים. שיחה של שעה וחצי עם חבר קופירייטר מביאה איתה תובנה אחת "את צריכה למצוא סיסמה שתגיד – אני עושה מה שבא לי", ידעתי שאני רוצה להעביר מסר כלשהו לספורטאיות, ולהגיד להן שיפסיקו להקשיב לכל השטויות שאומרים להן על הגוף השרירי שלהן, כי זה מה שעושה להן טוב. אבל איך לעזאזל עושים את זה?
נכנסתי להתקלח, המנחה שלי אמר שמים זורמים עושים טוב למוח, והוא צדק. 20 שניות בתוך המקלחת כבר יש סיסמה: "אתם תמשיכו לדבר, אני אמשיך להתאמן". אני אצלם ספורטאיות בנבחרות ישראל בכל מיני תחומים, וככה אצליח להעביר את המסר שבשביל להגיע רחוק צריך לשים פס על כולם, ולעשות מה שטוב לך.
[youtube -gi2vJ7NvNk nolink]
ממשיכה להתאמן – הסרטונים הראשונים
הפרויקט "ממשיכה להתאמן" הגיע לשלושה ערוצי טלוויזיה שהזמינו אותי להתראיין אצלם, לפורטלים מוכרים באינטרנט, לבלוגים, ואפילו כמה אנשים שלא הכרתי סיפרו לי שהם משתמשים בסרטונים להצגת הנושא בהרצאות בבתי ספר, תנועות נוער ועוד. הבנתי שבזכות זה שהוצאתי החוצה את המחשבות המטרידות האלה שלא דיברתי עליהן עד עכשיו עם אף אחד, ותירגמתי אותן לקמפיין ויזואלי שמעביר את התחושות שהרגשתי כל חיי כספורטאית, הצלחתי לגעת בכל כך הרבה אנשים ובעיקר נשים שהרגישו בדיוק כמוני, ולשנות להם את החשיבה והתפיסה.
התמכרתי.
זה מה שבא לי לעשות. למצוא את המחשבות האלו שטמונות באחורה של הראש, אלה שאף אחד לא מדבר עליהן אבל כולם חושבים אותן, ולהוציא אותן החוצה בצורה ויזואלית שתגרום לאנשים להזדהות, להתרגש, ולהעביר הלאה את המסר – ולאו דווקא בנושאי ספורט.
התחלתי לעבוד עם עסקים קטנים, ולחשוב על דרכים לייחד אותם ויזואלית מהמתחרים שלהם, ליצור קמפיינים ויזואלים עם מסרים חזקים לרשתות החברתיות, ולהפוך את ה"פיד" שלנו למעניין יותר, בין אם בסטילס או בוידאו.
אמנם הנישה של הספורט מאוד חזקה אצלי, אבל גם עסקים או יוצרים אחרים עם אג'נדה מיוחדת פונים אליי ומבקשים שאצור בשבילם קמפיינים ותכנים ויזואליים הנוגעים ברגש, כי רק בצורה הזו נוכל לגרום לאנשים לעצור שנייה עם האצבע על המסך, להתעניין, להתרגש, לשתף, ואם הצלחנו – זה כוח שלא ניתן לעצירה.
מעיין רימר, יוצרת תכנים ויראליים לספורטאים, עסקים ואירועים