אוף… השעה 5 בבוקר ואני לא מצליחה לאסוף את עצמי.
ממתי אני בוכה כשהוא הולך?????
הריח, הטעם, המגע הכול עדיין עליי ובכל זאת כל הרבה ריק !
הרגשה מוזרה מתפשטת אצלי בגוף כאילו מישהו חורט , צורב, כאילו משהו נסדק , נמתח יתר על המידה לא יודעת בדיוק .. תחושה לא נעימה …
בכל פגישה אני דואגת לוודא כי הקשר הזה עושה לו טוב .
והיום, היום בפעם הראשונה אני לא בטוחה שאני יכולה לענות בחיוב.
לא ככה אני אמורה להרגיש כשהוא הולך! לא ככה לימדתי את עצמי ! לא זה מה שהבטחתי לעצמי!
ואולי הכול סתם תוצר של עייפות מצטברת וירידת מתח .
בנימה אופטימית זו, וכמו שהוא תמיד מסכם .. "הכול טוב".
גם אם קצת סדוק מבפנים.
כנראה אני מתבגרת ופחות מצליחה לשחרר.
לא סתם נאמר שכל פרידה היא מוות קטן. …