בבית (מרצון) אחרי 25 שנה

( נוטינג היל)
…." אבל את אוהבת את זה…
…" את לא יכולה בלי הלחץ הזה…"
…"זה חלק ממך…."
…"מה תעשי בבית?…"…
שאלות נפוצות לאשה שעבדה כל חייה בטירוף מערכות. שעבדה במתחים אינספיים ובהשקעה ללא ליאות ופתאום בחרה בפסק זמן! זמן לקרוא, זמן לילדים שלראשונה בחיי אני רואה אותם בחופש הגדול,  זמן לראות חברה מאלו ששמרו לי אמונים למרות שלא היה לי אף פעם זמן לראותן, זמן לעצמי, זמן לבית ( מתי בפעם האחרונה היה בו זר פרחים?…) ולבעל לא מגיעות כמה דקות ביום??
לא, זו לא פנסיה. זה לא התחלת הסוף. זו התחלה חדשה!
ניקוי מערכות כללי. חידוש מצברים.
הגיע הזמן למצוא פוקוס חדש. מי אני היום? אחרי 25 שנה .
האם עדין רוצה את אותם הדברים? לעסוק באותם התחומים?  אולי נסיט את הפוקוס לתחומים שבמשך השנים גיליתי שאוהבת אותם יותר?
כשרונות חבויים שהיו בי ולא פרצו החוצה. לא באו לידי ביטוי.
יתכן ועדיין ארצה לעסוק באותם התחומים, אך בדרך שונה או בסגנון אחר.
הזמן לגלות הוא עכשו. עדיין לא מאוחר!
רגע לפני ה – 50 . הגיל רק כרונולוגי. המראה , כך טוענים, צעיר בהרבה. בנפש -מרגישה ילדה.
אופטימיות ונחישות אינם באים באופן אוטומאטי. צריך כל בוקר לחפש ולמצוא אותם מחדש.
מצב רוח טוב? אושר? קשה עוד יותר למצוא. בבוקר כמעט בלתי אפשרי… עד אחה"צ, חובה למצוא.
חזרתי מביקור בלונדון, העיר האהובה בה לא ביקרתי 15 שנה. נסעתי בלוויית חברת ילדות נפלאה כך שהחווייה היתה מושלמת.
לא חשבתי על עבודה ולא על הלחצים המחכים לי לכשאחזור. חופשה אמיתית. חוויתי גלריות, הצגות, שווקים ותערוכות. חופששששששששששש
לונדון מומלצת לביטחון עצמי. חברתי נשבעת לי שכל רגע גברים וגם נשים לא הסירו ממני את העיניים. בתורים, ברכבת התחתית, במסעדות. אני אומרת לכם, לא שמתי לב לזה כלל. כנראה זו השפעת החופש.
בקרוב ארגיש שהגיע הזמן לשוב למירוץ.
עדיין לא. בבית עוד קצת.