ארבעה ימים אחרי תחילת שנת הלימודים, כתבתי כאן על המורה אייל נמר שישב לצידי בלימודי הסבת אקדמאים להוראה. הסיבה שהחלטתי לכתוב עליו הייתה מעין דחיפת אנרגיה לעצמי כמורה חדשה במערכת. אייל הוא מורה עם מוטיבציה וגישה ייחודית ואישית שיכול לשמש השראה להרבה מורים שבדרך. אייל עזב משרות בכירות והזדמנות להתברגות פוליטית על מנת להיות מורה וכשישבנו לדבר יחד על חינוך ועל אידיאולוגיה, לשנינו לא היה מושג כמה מהר נגיע למצב שבו אנחנו נמצאים כיום.
אני נטשתי את מערכת החינוך מכיוון שלא שילמו לי משכורת מיומי הראשון בה. אייל התחיל בספטמבר את שנתו השנייה כמורה, וכעת מחליט כצעד של להיות או לחדול לצאת במאבק להעלות את מעמדו של עובד ההוראה. ביחד עם מיכל קרמר, מורה לאנגלית וחי סיני, מורה לחינוך גופני, הם מקימים את עמותת "חדר מחנכים.ות" וקוראים לכל עובדי ההוראה לחתום על טופס ולהצטרף אליהם.
"אני סוחב מאחורי שנה לא פשוטה" אומר אייל כשהוא מספר על שנתו הראשונה כמורה "שנה שבה עבדתי שעות על גבי שעות עם הכנסה מעוטה, החלפתי מספר דירות בגלל חוסר יכולת להתקיים כלכלית". מה שהחזיק את אייל במערכת מעבר לאהבה למקצוע, הייתה הידיעה שעם סיום השלמת תעודת ההוראה יכנס לרפורמת "עוז לתמורה" ושכרו יעלה. אך להפתעתו כמו להפתעת רבים מן המורים לא רק ששכרו לא עלה, הוא קוצץ מכל מיני סיבות שעדיין אינן ברורות. "חיכיתי כל כך הרבה זמן לשכר של השנה החדשה והיה ברור לי שהשכר יעלה משמעותית. בערב ראש השנה פתחתי את המעטפה וחשכו עיניי, הבנתי שמשכנתא כבר לא אקבל. כמה דקות לאחר מכן כבר הבנתי שאני לא היחיד. אצלי זה דירה אצל מורים אחרים זה מקרר ריק".
מכאן החלה לצמוח מחאת מחדל השכר והפגנה גדולה אל מול משרד החינוך, אותה אירגן אייל ביחד עם עובדי הוראה במצב דומה. "אין לי כוונה לוותר ואני לא מתכוון להתנצל על זה שאני דורש מה שמגיע לי". בהפגנה פגש אייל את חי סיני, מורה לחינוך גופני שבערב החג גילה תלוש משכורת של 380 ₪ בלבד "אחרי ההפגנה הייתה אווירה שאנחנו לא רוצים שהמחאה תתמסמס לחלוטין" מסביר חי את הסיבות להקמת העמותה "מהרבה שיחות הבנו שיש צורך וכמיהה למשהו אחר, בדיעה שרק דברים טובים יכולים לצאת מזה". במשהו אחר, מתכוון חי לאיגודי המורים "הסתדרות המורים" ו"ארגון המורים" והטענות הן לא רק כלפי מחדל השכר הנוכחי בו האיגודים לא הראו נכונות משמעותית לעזור במשבר, אלא למעמדם של עובדי ההוראה ותנאי ההעסקה בכלל. "עושה רושם שהאיגודים פועלים למען עצמם ולא למען עובדי ההוראה, בסופו של דבר השטח לא משקר. איך מורה יכול לעמוד 7 שעות ללמד וגם להיות תורן הפסקות? זה לא אנושי ומי שאוכל אותה בסוף, זה התלמידים. יש כל כך הרבה זכויות שמגיעות והעובדים בכלל לא מודעים אליהם" . כמובן שלא רק כלפי האיגודים, מפנה חי אצבע מאשימה, "לא ברור לי כיצד שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"לית המשרד חותמים על הסכמים ורפורמת שבפירוש פוגעים ישירות במורה ולא רועדת להם היד?" .
אל אייל ושי הצטרפה מיכל קרמר, מורה לאנגלית בשנתה הראשונה במערכת, מיכל עלתה לכותרות בעקבות פוסט אותו כתבה בפייסבוק שהופנה ישירות לנפתלי בנט והפך לוויראלי. "זו שנה ראשונה שאני באמת עובדת משרה מלאה במשרד החינוך" מספרת מיכל "מתחילת ספטמבר קרעתי את עצמי, בנוסף להיותי מורה לאנגלית החלפתי מורה בחופשת לידה, עבדתי מסביב לשעון ובאמת שזה לא מרתיע אותי. אני אוהבת את התלמידים שלי, הם החיים שלי" מיכל לא הייתה מודעת לסערת המורים שהתחוללה בערב החג משום שהייתה מנותקת מתקשורת "ביציאת החג אני פותחת את תלוש המשכורת ורואה 1622 ₪ והתחלתי לבכות מעצבים. אני באמת קורעת את עצמי, דחפו לי דברים שמעולם לא לימדתי, הגעתי הביתה ישבתי ללמוד אותם, לא ראיתי אור יום. ההורים שלי ברקע אומרים לי למה את צריכה את זה? אחרי שפתחתי את התלוש לא ישנתי כל הלילה, בשבע בבוקר כתבתי את הפוסט מתוך תסכול. הפוסט הופץ ואייל התקשר ואז גיליתי שיש מאבק" הסיבה המרכזית שמיכל פועלת להקמת העמותה היא בראש ובראשנה להשאיר אנשים כמוה במערכת, "את נכנסת לחדר מורים ויש אווירה של חושך, צריך שמישהו ידליק שם את האור"
היעד של "חדר מחנכים.ות" הוא להגיע ל-1000 עובדי הוראה רשומים בעמותה תוך ימים בודדים, וחשוב להם להדגיש שהשינוי לא מתחיל ביום. "עובדי הוראה שמצטרפים לארגון צריכים להבין שמשהו חדש מתחיל שאנחנו עושים את זה בהתנדבות וזה תהליך" מסביר אייל "אנחנו קוראים למורים לקחת אחריות, תבואו להיות שותפים. צריך מהפכה רצינית וצריך להפסיק להתבייש". עוד מדגיש חי כי "חדר מחנכים.ות" הינה עמותה שקופה. זאת בניגוד לארגוניי המורים כיום המתפקדים כאגודה עותומנית "איך יכולים הארגוניים לבקש שקיפות ממשרד החינוך אם הם לא שקופים בעצמם?" ואייל מוסיף "ב-5 השנים האחרונות קיימים 4 שחקנים מרכזיים, שר החינוך, מנכ"לית משרד החינוך, יושביי ראש ארגון המורים וההסתדרות המורים, מעולם מעמדם של עובדי ההוראה לא היה נמוך יותר. מדובר בזלזול מתמשך שעכשיו מתבטא גם בשכר זעום. בשלושת חודשים האחרונים ניסינו בכל פעם לפנות לארגוניי העובדים להצטרף למאבק, להוביל שינוי ולצערנו הם כל פעם הוכיחו מחדש שהם לא יותר ממועדון הטבות, שגם בגרופון אפשר למצוא יותר בזול. הבחירה היא בין בית חדש שידאג ויקדם את מעמדם של כל עובדי ההוראה בישראל לבין חברות במועדון צרכנות." בתור שלב ראשון ובליווי של עורך דין הם מתאגדים, "הכרזנו על הקמה של 7 צוותים שיתכנסו באופן תדיר ויקדמו נושאים מתחומים שונים הקשורים לעובדי ההוראה" כעת מאמינים שתוך מספר חודשים יקבלו אישור של בית הדין לעבודה אבל הם צריכים את המורים, שיצטרפו וגם ייקחו חלק ומבחינתם זוהי האופציה האחרונה והאופטימית. "הגיע הזמן שמורים התעוררו" מסכמת מיכל "מורים הם ציבור שמסונוור מתחושת שליחות, הם חושבים שבגלל שהם אנשי חברה אז אסור להם להאשים או לדרוש. להפך זו החובה שלנו".