מאז שהקמתי את העסק, לפני כשנתיים וחצי, אני שומעת את המשפט או השאלות האלו – "את חייבת לעשות סדנאות" "למה את לא עושה סדנאות?" "מתי תתחילי לעשות סדנאות? שנים לפני שהתחלתי לעסוק בנייר, היו אומרים לי שאני חייבת להיות גננת או מורה, כאשר היו רואים אותי משחקת או מפעילה ילדים. אמרו לי שכדאי לי לעשות הסבה להוראה, ושזה יתאים לי כל ההתעסקות, ההשקעה והסבלנות.
עד לא מזמן השאלות האלו היו מכווצות אותי, ולא הבנתי למה.
במידה מסויימת זה נכון. אני לגמרי רואה את עצמי מכינה מערכי שיעור, חומרים ללמידה, מצגות ואפילו נהנת מזה מאד. כן, כל ההתעסקות והעשייה מסביב יכולה לרתק אותי ולהיות מעניינת יצירתית וכיפיית. אבל, אני לא רואה את עצמי עומדת מול כיתה, ולא רואה את עצמי מלמדת. פעם כאשר היו אומרים לי את זה, חשבתי שזה יבוא עם הגיל, אולי כאשר אהיה אמא בעצמי, או ככל שהתבגר. גם בתחום היצירה, חשבתי שאולי עם הזמן ימאס לי לשבת וליצור כל הזמן בעצמי ואגיע לשלב שאעדיף להשקיע ולצאת לסדנאות ולהתעסק רק בזה. אבל לא זה ולא זה קרה – או שעדיין לא התבגרתי מספיק:)
היצירה (כפי שכבר כתבתי על כך בעבר) מהווה עבורי ריפוי לנפש, תרפיה בחיי היום יום. זה לא משהו שאני יכולה או רוצה להפסיק. מבחינתי יום ללא עשייה ויצירה הוא יום לא מוצלח. יש בי עדיין את התשוקה להכין ולעשות דברים, שיגיעו אחר כך לאנשים וירגשו אותם, זו לגמרי תחושת הייעוד שלי. בימים שאין לי הזמנות, אני מכינה דברים למלאי או מתכננת ומכינה מוצרים חדשים.
יחד עם זאת, אני לא יכולה להתעלם מהחלק שבי שרוצה להעביר ידע הלאה, מהחלק שבי שרוצה לעבוד ולהיפגש עם אנשים, מהחלק שבי שרוצה להתעסק בהכנה של סדנה ובהכנת חומרים לסדנה. בדיוק כמו שמכינים ארוחה עם שפע של מטעמים וטעמים כדי שאנשים יבואו, יאכלו ויהנו, כך אני חולמת על "לפתוח שולחן" מלא כל טוב של חומרי יצירה. מנה ראשונה – ידע וערך. מנה שנייה – מגוון גדול של חומרים לבחירה ושימוש חופשי. מנת הקינוח – שקית עם התוצר הסופי שהוכן בסדנא לקחת הביתה.
שאלתי את עצמי הרבה בתקופה האחרונה, מה בעצם אני כן רוצה, איפה התשוקה שלי בעניין הזה של הסדנאות. רק בימים האחרונים מצאתי את התשובה – התשוקה שלי היא לא רק בלהעביר את הידע הלאה. התשוקה שלי היא בלהעביר את הערך המוסף הלאה, את ההנאה והחוויה שביצירה, את כוחות הריפוי והתרפיה. אז הבנתי שבעצם הבעיה שלי היא עם המילה "סדנה" מכיוון שיש לה קונוטציה של "למידה".
הייתי רוצה שם שיתחבר לרעיון של חוויה, של הנאה, של מרחב פתוח ומאפשר. אני לא רוצה שיבואו רק אנשים שרוצים ללמוד ליצור בנייר, או רק כאלה שמכירים ואוהבים את התחום. אני רוצה שיבואו אנשים שרוצים לחוות, להתנסות, לבדוק, להתחבר, להרגיש, לגלות את עצמם דרך עולם הנייר. אנ רוצה לשחרר אנשים מאמונות מגבילות שהם לא יכולים או לא יצירתיים מספיק. ואולי, בין האנשים האלו יהיה פעם גם מישהו שהעיסוק בנייר ממש יעזור לו לריפוי עצמי, כמו שהוא עזר לי לפני שש שנים.
אז מה אתם אומרים, יש לכם שם אחר בשבילי?
______________________________________________________________________
בתמונות אני משתעשעת בהכנות לקראת סדנה בבית היוצרת:)
לקריאת בלוגים נוספים שלי כאן
להתרשמות מהעבודות שלי ויצירת קשר כאן
