בערב יום האהבה הלכתי לאכול ב"זכאים" עם בן-זוגי עמית וביתי ותמר. ככה בספונטאני החלטנו להתפנק בארוחה טבעונית. בעבר אכלנו שם פעמיים והחוויה בהחלט היתה זכורה כטובה.
בשנתיים מאז שהפכתי לטבעונית גיליתי שארוחה במסעדה טבעונית איכותית היא חוויה מיוחדת עבורי. כיום יש מנות טבעוניות איכותיות בכל מסעדה ובית קפה, אז אולי זה בזכות הידיעה שאני מוקפת באנשים שבחרו באותה נקודת זמן לאכול אוכל שאין בו מן החי, וב"זכאים" יש לזכור שקיים בנוסף גם האלמנט האקולוגי, יש כאן ערך מוסף של הרגשה חיובית ייחודית שנראה שיוכל להבין אותה רק מי שבחר באורח חיים טבעוני.
האנרגיה המיוחדת הזו יכולה אולי להסביר את העובדה שאני מוצאת עצמי במקרים כאלה אוכלת בתיאבון רב, לא שיש לי בעיה כלשהי עם תיאבון באופן כללי, אבל במסעדות רגילות, מאחר ואני מתמקדת בלבחור בקפידה מנות שאין בהן רכיבים מן החי תחושת השובע מגיעה מהר מאד. נכון שזה טוב בשביל הדיאטה אבל רק אחרי אכילה במסעדות טבעוניות כמו 'ננוצ'קה' ו'זכאים' ואפילו מסעדות פשוטות יותר כמו 'השווארמה הטבעונית' הבנתי שהאכילה במסעדה שמגישה מנות מן החי פוגמת איכשהו בחווית האכילה.
בכל הפעמים בהן אכלתי במסעדות טבעוניות טובות חוויתי את התיאבון נפתח ואת האכילה כחוויה מהנה מאין כמוה. שמתי לב גם שבסוף ארוחה כזו אין תחושה של כבדות שאני זוכרת מהתקופה שאכלתי מזון שמקורו מהחי. כבר מזמן הבנתי שלגוף הרבה יותר קל להתמודד עם אוכל שמקורו מהצומח, אבל כשאוכלים הרבה יחסית ועדין הגוף חווה תחושה של מלאות שלא נוספת אליה תחושת כבדות זוהי חגיגה אמיתית, כמוה גם ההרגשה שאני רק צריכה לבחור מהתפריט מה טעים לי, אין שום צורך להתעסק ברמת המוסריות של המנה שגם היא תחושה מרוממת אותה יוכל להבין רק טבעוני. זה לא שהכל מושלם שם, אבל אתם יכולים להבין שאחרי התיאורים המקדימים 'זכאים' קיבלו ממני 'פור' רציני לפתיחה.
מסעדת 'זכאים' שמגדירים עצמם כ'בוטיק טבעוני אורגינל' מציעה מנות שמבוססות על המטבח הפרסי. המסעדה שהוקמה בשנת 2013 על ידי שלושה אחים ממוצא פרסי ש'זכאים' הוא שם משפחתם והמאכלים בה מבוססים בחלקם על אוכל שלמדו להכיר בילדותם. חלק מהמנות בתפריט מביאות איתן סיפור של זכרון ילדות כלשהו. המסעדה נמצאת בסימטת בית השואבה, רחוב קטן בצורת ח' שיוצא מאלנבי לקראת סופו. המסעדה מרוהטת בפשטות בפריטים שרובים נאספו ממקומות שונים, להערכתי מדובר לרוב בשוקי-פשפשים למיניהם. כל כסא ושולחן ייחודים ולאו דוקא יוקרתיים. פריטי אספנות שונים מקשטים את המקום: פטיפון ישן, שטיח על הקיר, ועוד כהנה וכהנה פריטים נוסטלגיים שונים. המטבח בנוי כחלל פתוח וחשוף ואפשר לראות את הטבחים מכינים את המנות. מדי פעם מדליקים במקום מרווה שמפיצה סביב את ריחה המיוחד והחזק שמזכיר נקיון וטיהור ובכלל – ריח של טבע. כמויות של ירקות ופירות טריים משמשים גם הם כקישוט מרענן.
בזכאים מזמינים מגוון מנות, ראשונות ועקריות ומה שמוכן יוצא מהמטבח ומגיע, לאו דווקא לפי סדר מתוכנן כלשהו. במסעדות שאינן טבעוניות קשה לי עם הקטע בו המלצר או המלצרית מתחילים להסביר על המיוחדים שלרוב מכילים מוצרים מן החי ומן המת וכמעט תמיד משום מה מדברים אלי ואני תמיד תוהה אם להפסיק אותם ולהגיד שאני מסיבות מובנות לא אזמין את המנות האלה. כאן היה ממש כיף לשמוע על שני המיוחדים שהיו להם באותו ערב והזמנו מיד את שניהם פלוס כמה מנות נוספות. השירות היה מעולה והמנות התחילו לזרום לשולחן די מהר, ללא ספק לשף שם יש יד בטוחה ומקצועית. זהו בישול מקורי, מתובלן כראוי ומאד טעים.
יש להם גם קוקטיילים מיוחדים. אני אוהבת מאד את העראק שקדים שיש לו טעם עדין ומיוחד, למרות שהמחיר שלו (42 ₪) נראה לי מעט גבוה מדי. תמר הזמינה גזוז חמוץ-מתקתק עם ניחוח של מלפפונים ועמית הזמין ג'ין מעורב בגזוז פירות.
המיוחד הראשון שהזמנו נקרא 'קציצות ירק במחבת', הגיעה מחבת חמה שמכילה שלוש קציצות ירוקות שעשויות בעיקר מעלים ירוקים וטבולות ברוטב אדום חם ומעולה שמזכיר את האדום של השקשוקה. זה הגיע עם פיסה גדולה של חלה רכה וכיפית שטובלים ברוטב. חוץ מהעובדה שהקציצות עצמן היו קצת קטנות ונעלמו במהירות הבזק זו היתה מנה נפלאה ביותר.
המנה המיוחדת השניה היתה בסגנון ההגשה הביתי שאוהבים בזכאים: צלחת גדושה בכמה תבשילים זה לצד זה. היו בה אורז עם תבשיל תפוחי אדמה ועוד מנת ירקות שחלקם מבושלים וחלקם חיים. כל מאכל לחוד היה מתובל בתבלינים פרסים שמאופיינים בשילוב בין חמיצות, מתיקות וחריפות, המנה הזו היתה ממש תענוג ונתנה פתיחה רצינית לתיאבון.
הזמנו את הצ'יפס המפורסם שלהם שהם חותכים גס ומגישים בשקית נייר בסגנון של אוכל רחוב, הצ'יפסים האלה פריכים ועסיסיים להפליא. לדעתי טוב יעשו מסעדות אחרות אם יאמצו את שיטת ההגשה הזו.
אכלנו בהנאה רבה וממש ניקינו את הצלחות. זו היתה התמסרות לאכילה בלי יותר מדי דיבורים כי זה פשוט כיף… כל המנות האלה שהתחלקנו בהן השביעו אותנו ברמה כזו שנשאר בדיוק מקום לקינוח.
קינוחים במסעדה טבעונית זה עבורי הכי כיף, כי לרוב זה מה שהכי חסר במסעדות רגילות עם מנות טבעוניות, רוב הקינוחים מבוססים על חלב פרה שגם אינו בריא ובעיקר אינו מוסרי או ביצים, וכטבעונית אני נאלצת להסתפק בסורבה, בעוד שבמסעדה כמו 'זכאים' יש מבחר יפה של קינוחים לא פחות טעימים והרבה יותר קלים לעיכול, וזה משמעותי במיוחד אחרי שאוכלים לשובע.
במיוחדים היתה עוגה שנקראת "עלמה" עוגת שוקולד עם קרם מעל. היא היתה מאד טעימה ודי מרוכזת כך ששלושתנו לא סיימנו אותה. במסעדה החליטו לפנק אותנו והביאו לנו על חשבון הבית מוס שוקולד שאם להיות כנים זו היתה המנה המאכזבת היחידה, גם כי המוס היה חסר מתיקות וגם כי ישב על מצע של בננות מקורמלות ואנו במשפחה לא חובבי בננות.
מחיר הארוחה: 400 ₪ פלוס שירות. בהחלט לא מסעדה זולה אבל גם נתקלנו ביקרות ממנה.
אין ספק גם שנקודת המבט הטבעונית-מוסרית שלי הוסיפה למסעדה הרבה קרדיט, אבל חייבת לומר שאת התשבוחות המסעדה מקבלת ממני בזכות. בהחלט יש כאן חווית אכילה ראויה, גם מבחינת האוכל וגם מבחינת העיצוב והאווירה. אני מאחלת לנו שככל שהמהפכה הטבעונית תתקדם ייפתחו עוד ועוד מקומות כאלה.
תודה שקראתם.
דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט.
כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב "עקבו אחרי" ולמלא פרטים. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם:
https://www.facebook.com/vegan1.spirit
שלכם בברכה, מיכל.