אני לא אוהבת את הבת שלי

זאת לא הייתה הפגישה הראשונה בינינו, ליאת הגיעה אליי מוצפת רגשות מבינה שמשהו חייב להשתנות. לא ברור לה עדיין מה השינוי המתבקש, כן היא יודעת לזהות שההתנהלות של ביתה נועה בת השמונה מטרידה את המשפחה כולה

את הבן הבכור היא מתארת כ :"קסם של ילד רגיש עוזר, מקשיב" נועה מקבלת תואר של ילדה "שובבה אנרגטית מאתגרת, קשה" הילדים הקטנים : "חמודים מקסימים משחקים יפה יחד, לא מפריעים" .

ליאת לא מסתדרת עם נועה , היא לא מקשיבה רבה עם אחיה הגדול מציקה לקטנים, מאוד מפוזרת לא ממוקדת. התארגנויות הבוקר מתמשכות והלילות קשים. ליאת עייפה ואין לה סבלנות, לא נהנית לצאת או להיות לבד עם נועה. כל הזמן היא זזה קופצת, מתישה.

לפגישה השלישית ליאת מגיעה וסימני עייפות על פניה : "אתי, נראה לי שאני לא אוהבת את נועה היא האנטיתזה, ניגוד מוחלט לאיך שבנות אמורות להתנהג"

לשאלתי, איך בנות אמורות להתנהג?

הערכים עליהם גדלה ליאת בילדותה שונים מאוד מהחוויה שלה היום מול ביתה. פעם היה מאוד ברור מה מצופה מהבנים ואיך מתנהגות בנות. הן לובשות שמלות, עדינות וקשובות לסביבה, לא מתווכחות ונועה

נועה היא טומבוי

ליאת מתארת מערכת יחסים אמביוולנטית עם ביתה , כלפי חוץ היא הפגינה רגשות הפוכים מהרגש הפנימי שלעיתים חשה כלפי ביתה "מלידתה לא אהבתי אותה, הריון לא רצוי"

אחרי לידת הבן הבכור כל מה שליאת מבקשת לעצמה זה מנוחה, להתפנק ואז שוב הריון ונועה נולדה, הילדה של אבא "בעלי הרעיף עליה פינוקים, תשומת הלב מופנית אליה ואני איכשהו נדחקתי הצידה"

מסוג השיחות שאני לא שומעת הרבה בקליניקה, מהרגעים שנדרשת ממני רק הקשבה תמיכה רגשית, חיבוק עוטף ואוהב, להיות באמפתיה.

הערצתי אותה על הכנות הפתיחות על היותה מודעת ובעיקר על השיתוף., התחושה שנרקמה מערכת יחסים הבנויה על אמון מלא מילאה אותי

נאמרו דברים לא קלים, היה המון בכי, בכי משחרר שפינה מקום לקבלה, הבנה

ואז הקסם קרה

חסמים ואמונות מגבילות הושלו ועכשיו ליאת פנויה להכיר את הילדה, את נועה

הצעתי לה לתאם יום מול נועה, יום שהוא רק שלהן. אימא ובת שיוצאות לבלות יחד , בוחרות מקום שאהוב על נועה, לשוחח בנחת להכיר את ביתה להתעניין בחוויות שמרגשות אותה, להתמקד בדברים החיוביים ולהחמיא.

שיחת הטלפון לא איחרה להגיע :"אתי תודה רבה, פקחת את עיניי. תודה שעזרת לי לראות את נועה"

מסוג השיחות שמרגשות אותי

גישת האינטליגנציה הרגשית, גישה שאני מלווה ומדריכה הורים מאפשרת לראות את הצורך של האחר, לתת מענה תואם ללמוד שפה חדשה, את שפת האמפתיה