"אמא של הים"- ספר מומלץ, כתבה: דונטלה די פייטרנטוניו בהוצאת כנרת זמורה

קראתי ספר מדהים ממש שסיימתי בימים אלו.

הורדה
איך שהתחלתי לקרוא לא יכולתי לעזוב אותו לרגע. ספר סוחף, מרגש, נוגע ללב, כתוב באומנות הכתיבה. כתיבה וסיפור כזה עדין, מרגש, מביא את הקוראים והקוראות איתו לתוך הסיפור ,שם שמתרחש באיטליה בכפר נידח ולא מוכר.

עוני ועושר שזורים זה בזה בעבותות של משפחה ושורשים.

הגיבורה, ילדה/נערה שגדלה לתוך משפחה עם זוג הורים והרבה אהבה, תשומת לב וכל טוב. ילדה אינטלגנטית מאוד ופתאום אמא שלה לא מרגישה טוב, הילדה לא יודעת מה יש לאמא, לא משתפים אותה בכלל, האמא נעלמת מדי פעם , מקיאה, פניה לא כתמול שלשום. היא מסתגרת ועוד תופעות שמלחיצות את הילדה ,היא בטוחה שאמה חולה ואז מגיע הרגע הקשה, מוציאים אותה מהבית, מי שחשבה שהוא אביה, מוסר אותה למשפחה אחרת. זוג עם הרבה ילדים ובית עני בטענה שהם הוריה האמיתיים והבילוגיים.

מסתבר שמי שחשבה שהם הוריה, אינם הוריה האמיתיים. הם אימצו אותה. מה עומר מאחורי זה. למה מסרו אותה בתור תינוקת, ולמה כעת מחזירים אותה. היא דואגת לאמה מאוד.
נופלת לתוך מערבולת רגשית קשה ביותר. חווה דברים שלא הכירה לפני כן, עוני, חולי, רעב, מילדה יחידה, בת אחת שקיבלה הכל וגודלה באהבה, לתוך משפחה גדולה מאוד, קשת יום בטירוף, אין תשומת לב , לא חום ולא אהבה.

והפתגם כשאין כסף אין אהבה בא לידי ביטוי כאן בצורה ממשית ביותר.

היא מרגישה זנוחה, כאובה , מבולבלת, עצובה.
ילדותה עברה בבית לים הים עם נוף נהדר וזכרונות ילדות חיוביים ונהדרים ומשם לבית של הוריה הביולוגיים המעבר חד מאוד.
ים כבר אין ולא כל המותרות. היא צריכה לחלוק הכל עם אחיה ואחותה תרתי משמע. כולל מנת אוכל, פת לחם ומיטה עם מזרון מעופש ומסריח משתן של אחותה שכנראה מבעיות רגשיות לא שולטת בכך בלילותיה.
שינה כבר אין לה בכלל. וכך זו בעיה שנשארת איתה עד לבגרותה למעשה.
היא בת 13 בהגיעה לבית הוריה הבילוגיים. היא ממש עוברת טלטלה רגשית, נפשית ומנטלית.
הילדה אינטגלנטית במיוחד ומאוד מאוד חזקה בלימודים, סקרנית וצמאה לידע ובעלת תובנות מדהימות.
היא נקשרת מאוד לאחותה אדריאנה, אחותה הביולוגית. הן קשורות זו לזו ממש חזק ,חולקות מותרות שיש בנמצא (במידה ואמא המאמצת מהחיים הקודמים שלה שולחת כסף וכו', חולקות יצוען בשיתוף, ממתיקות סודות חוות חוויות משותפות.
ספר אחד המרגשים והנוגעים ממש בנימי הלב שקראתי לאחרונה.

206 עמודים מרתקים ממש.