היום כתבתי בפוסט של מכר שהפייסבוק התריע בפני שיש לו יום הולדת!
העניין היחידי שמיוחד בכל זה הוא שהמכר נפטר לפני שבוע.
פשוט לא הודיעו לאלוהי הפייסבוק וכך שאתמול בלילה ב00.01 מצאתי עצמי מבולבלת ,עם פוסט של
ילד יום הולדת שבמקרה כבר אינו בחיים ועם שאלה עצומה בלב:
מה עושים במקרה כזה?
מה כותבים לבחור צעיר, חמד שלמד איתי לפני הרבה שנים והיה איש של טבע, מלא בחוכמה על כל עץ ושיח, אוהב טיולים מושבע ואדם שבמהות שלו- הוא טוב.
אדם עם הרבה ערכים של טבע וחי, אוהב אדם ומלא כרימון בחלומות ובעקרונות …ומסתבר שגם בהרבה מערבולות פנימיות שגרמו לו לסיים את דרכו כאן ולנוע הלאה.
מה כותבים לו ביום הולדתו?
בשגרה הפיסבוקיסתית שלי הייתי כותבת לו ודאי ברכה מלב אל לב בקיר, ואולי איזו תמונה של פרח או עץ מלבלב..והייתי כותבת שהלוואי וכל נטיעותיו יהיו כמוהו.
ברכה שהייתה במוחי ודאי מתאימה לסוג האיש שהכרתי שהיה אוהב אדם וטבע…הבעיה היא שכבר אין סיכוי שיהיו נטיעות ממנו.
ודווקא בברכת יום הולדת, פתאום נופלים אסימונים על משמעות של המשכיות וגם של סיומות.
אז בכל זאת, אני מאמצת את מחשבתי ומרגישה צורך להשלים את המשימה ולכתוב את פוסט-ההולדת הזה, כאילו הוא עדין קורא ויכול גם להשיב לנו הכותבים…
פשוט הוא כרגע לא אונליין. זה נוח לחשוב.
אז אני כותבת לו או אליו או בכלל לאלוהי הפייסבוק, את המילים הבאות:
"אברך למרות הכל שכל האנשים, כמוני, שהגיחו אפילו לרגע לעולמך, ייקחו משהו ממך,
מהאהבה שלך לטבע, מהחיוך, מהחוכמה ו"יעבירו אותך הלאה" כדאי שלא יגמר לעולם.
מברכת אותך שתהיה מאושר ושלם באשר אתה נמצא."
וכשסיימתי לכתוב ושילחתי את המילים לחלל הקיר שלו שנותר חלל…חשבתי כמה מוזרה המדיה הזו וכמה היא עוד רחוקה שנות אור, מאנושיות.
כמה היא "טיפשה "לרגעים ואפילו הרגשתי ש"תפסתי אותה במערומיה"!.. שלא הצליחה להבין,
שהוא כבר לא פה.
לצערי לאחרונה שמעתי על עוד כמה אנשים שסיימו את מקומם בעולם ונאספו אל אבותיהם, כך אומרים,
חלק מסיבות טבעיות או פחות, והותירו אב ואם ופייסבוק
וזה הפך ל"אישו' לגבי העיזבון…מה עושים עם המידע, התמונות, המילים האחרונות, מה עושה קהילת האנשים הזו שפתאום המשותף להם, כבר לא משותף?!
יש שסוגרים את הדף ושומרים בפרטיות על המידע כמו אוצר, יש שמרגישים צורך להמשיך ולכתוב כמו מעין שיבעה אינטרקטיבית, האנשים מתאספים סביב הזיכרון וזה שומר עליהם יחד.
זה מאפשר להביע תנחומים ולעלות זיכרונות בין חברים ואפילו לחשוב לרגעים ובחצי חיוך (כי לא נעים:)…שאם המידע על ענן, אז אולי גם הוא?!
ואולי הוא יושב ומציץ לו ומשתעשע עלינו ועל הפוסטים שאנחנו מעלים וכמה פדיחות אנחנו עושים לו שכתבנו ככה והעלנו תמונה שלו שהיה קטן (ולא ממש מחמיאה, אם יורשה לו לומר, וכבר לא יורשה לו.)
ואם הוא היה שם, הוא כבר היה מבטל או מוריד אותנו בטוח מהקיר שלו, אז שנהנה מזה כל עוד אנחנו יכולים…או שנחכה, חכה עד שהוא יבוא.
ואם יש מחשבות על מי שהלך והשאיר סטטוס,יש מחשבות גם מנגד לכותבים החיים, האם עליהם להתייחס לפייסבוק כצווואה, ולהוריש או להוסיף לאנשים מסוימים רשות וזכות, שבמקרה הצורך יוכלו להיכנס ולתפעל את היכל הזיכרון הזה?!, הכוונה, עם כל המידע היקר והחיוני הזה של אלבומים ושיחות ורגעים לכודים פה ככפסולת זמן, אולי צריך, ממש כמו כפסולת זמן,גם לחשוב איך להעביר אותה הלאה בזמן, גם כשאנחנו כבר לא נהיה כאן.
והדבר האחרון שעולה לי בראש, שהוא היה מכר מקסים ואהוב, אבל לא קרוב אלי אישית, ולא הכרתי אותו באמת ולעומק, וגם שנים שלא דיברנו מאז התואר בחינוך…אבל הוא נכנס לי ללב פעם כבן אדם טוב ששמחתי להכיר וסוג החברות הזו היא מסוג החברים בפיסבוק שחלקם חברים שלך באמת
וחלקם חברים ממרחקים ומתחנות בזמן… ופתאום זה מתהפך עליך והם מותירים אותך נדהם, איך זה שהם לא ביטלו חברות, ולא אתה בעצמך הורדת אותם
והם חלק ממצבת החברים שלך בפיסבוק, אבל פתאום זה מספר ריק, כמו סבא שלי (שיבדל לחיים ארוכים!אמן ואמן!) שיש לו שישה דפים של פיסבוק (כי כל פעם הוא היה שוכח את הסיסמה והיה פותח חדש:) ואני יודעת שמתוך כל השישה רק אחד פועם באמת…אז איזה מוזר זה שהדף חי וקיים וחוגג יום הולדת,
בלי הבן אדם.
מה עושים על זה "לייק" או "דיסלייק".
בא לי לסיים בסוף טוב ולהקדיש שיר שלוקח את כל הבלוג הזה, מקפל אותו לרבעים ומכניס לכיס ונותן שנייה הזדמנות למוסיקה לדבר ולהביע את מה שהייתי רוצה לאחל לו באמת ליום הולדת, אם יכולתי לעצור את הזמן …או להשפיע עליו אם הייתי מגללת ליום הולדתו לפני שנה באוקטובר 2014 (חח, כמו שפייסבוק פתאום מקפיץ לקיר זכרונות מלפני שנה ושנתיים ככה מבלי שניגע ורק כי חשוב לו שניזכר:) אם יכולתי הייתי מקדישה לו את השיר הזה בקיר יום הולדת,
שיקח בחשבון ושיזכה לשנה הבאה.
– מעט פשטות.
מה שיבוא עלינו/ הדס קלינמן ואביב בכר
כי מה שיבוא עלינו
יבוא לעזרתנו
את תראי
כי בכל צער יש גם שער
לאמת
וכל דמעה על פני מים
היא תפילה נישאת