אימון הוא תחום חדש שנולד בעשורים האחרונים, הנמצא בתפר שבין טיפול פסיכולוגי לייעוץ. המאמן, פועל מעמדה שיווינית למתאמן, הוא בא לסייע לו בתחום או תחומים המוגדרים על ידי שניהם יחד.
המאמן אינו יועץ של המתאמן, אלא מתייחס למתאמן כמומחה מספר אחד לחייו, לשאיפותיו ומה נכון עבורו. ההבדלים בין טיפול פסיכולוגי ואימון, גם הם רבים: מאופי המפגש האימוני השיוויוני ועד לעובדה שהתהליך האימוני מוגדר בזמן בניגוד לטיפול פסיכולוגי בו אין הגדרת משך זמן הטיפול.
עיקר ההבדלים בין אימון לטיפול פסיכולוגי:
1. האימון מתמקד ב'כאן ועכשיו' ואיך מתקדמים בחיים מהנקודה בה אנו נמצאים כרגע. לעומת זאת, הטיפול הנפשי עוסק הרבה בהתייחסות לעבר, טראומות ישנות וכדו
2. האימון הוא שילוב של התייחסות לרגש, לנפש ולרציונאל-ההגיון, בעוד הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בעיקר ברגש
3. לטיפול מגיעים בדרך כלל מתוך סבל וכאב , מצוקה נפשית או בעייה נפשית כלשהי. לאימון מגיעים כי רוצים לבצע שינוי מסויים בחיים ולא בהכרח מתוך סבל גדול או משבר חריף. מתאמן יכול להיות בסך הכל אדם מתפקד ושבע רצון, כשבתחומים מסויימים – יש תקיעות, תסכול וכד. למצב כזה – האימון מצויין
4. האימון ממוקד במטרה או שתיים ותוצאותיו מדידות (תוצאה מוצלחת של אימון היא עד כמה הגשמנו את אותה מטרה או התקרבנו להגשמתה) הטיפול הנפשי פחות ממוקד, הוא יותר כללי, הוא אינו מדיד והצלחתו, היא בדרך כלל בהרגשה כללית יותר טובה של המטופל ושיפור בתפקוד שלו.
5. האימון בניגוד לטיפול פסיכולוגי מוגדר בזמן. בדרך כלל מגדירים שלושה חודשים לסדרה אימונית, כאשר יש אופציה לסיבוב נוסף, זאת בהתאם לבקשת המתאמן והחלטה משותפת. אימון מוצלח אמור להביא לשינוי חיובי כבר אחרי שלושה חודשים ולהתקרבות למטרה או המטרות שהוגדרו.
6. אימון אינו מהווה תחליף לטיפול נפשי. כשאדם במצוקה נפשית או בבעייה נפשית – הפסיכולוג עשוי לסייע, אם כי במקרים רבים מצוקה נפשית נגרמת מתקיעות בחיים והיא יכולה להיפתר גם באימון.
7. כשמתברר למאמן שהמתאמן בבעייה נפשית – יש מקרים בהם ימליץ על פנייה לפסיכולוג
