אדם חילוני- יכול/צריך/רוצה/ לחזור בתשובה?
איזו משמעות יכול הביטוי "לחזור בתשובה" להיות עבור אדם חילוני ?
אם מצליח לרגע לנתק את עצמנו מהקונוטציה הדתית של המונח,
מהפרשנות הרווחת שלחזור בתשובה משמעו לקחת עלי עול מצוות ולהפוך להיות דתי המקיים את דרך ההלכה, ונתמקד במילים עצמן –
מה זה אומר לחזור?
לאן לחזור?
ולמה לחזור ב תשובה ולא לתשובה?
ולמה הכוונה תשובה?
מה הייתה השאלה??
איך אדם חילוני יכול להבין את צמד המילים הזה כך שידבר אליו?
המילה תשובה מורכבת בעברית מהשורש ש.ו.ב.
אז לאן שבים? לאן חוזרים?
בתורות רוחניות שונות יש כמה גירסאות לשאלה הזו לאן שבים:
שבים אל המקור. ומה זה המקור?
אולי המקור הוא הדגם הטהור הגולמי, התמים, ה"טבולרסי", שהייתי כשנוצרתי בראשיתי, לפני שאספתי כל מיני סיגים (דעות, רגשות, סיפורים, מסקנות, אמונות,) לחיים שלי?
יש האוהבים לדמות שבתוכנו יש "ניצוץ אלוה" (ומי שאלרגי למילה אלוהים, אז "ניצוץ של הכוח הבורא" ) שטבוע בכל אחד מאתנו בפנימיותו, אותו חלק שיודע, שיש לו ידיעה גם כשאנחנו לא יודעים:
ניצוץ פועם חיים ואמת, נביעה של מעיין נסתר שהיא האמת שלי לגבי הייעוד שלי ולגבי הבחירות שאני עושה בחיי, ואם אני קשוב לו מספיק-הוא מדריך אותי נאמנה. אלא שבמהלך החיים אני מאבד כיוון, מאבד הקשבה, מאמץ קולות חיצוניים ומבלבל ביניהם לבין אותו "ניצוץ"-ואליו אני אמור להתכוונן ולשוב, לחזור.
יש הקוראים לו "האני הגבוה" ויש "הילד הפנימי". האינטואיציה, ועוד. You name it
בשבוע שעבר שמעתי הסבר יפה (תודה אלישע!) איך מפרש הבעל שם טוב את ה "לשוב" הזה:
לשוב =לאלוהים. חכו רגע, אל תלכו.. נו טוב זה ברור, זה הבעל שם טוב. ..
אבל איפה הוא נמצא? אלוהים אומר הבע"שט, נמצא בשמחה! בכל מקום שמביא לך שמחה.
עם זה התחברתי!
אני מכירה את ההרגשה הפנימית הזאת (פנימית ומאד עמוקה)
את הריקוד שהנשמה שלי רוקדת בכל פעם שאני עושה צעד שמסתבר שנמצא בהלימה עם האמת שלי,
פעפוע של שמחה ממלא אותי, כמו זיקוקי דינור קטנים שמרעידים את כל הווייתי..
או במילים אחרות -מה שמעלה חיוך על הלב שלי (תודה קרן!)
והאמת שזו תנועה כה עדינה שבקלות אפשר לפספס אותה.. וכדי לחוש בה ההתכוונות אמורה להיות פנימה ולא החוצה..
ופעם בשנה לוח השנה שלנו מצביע על האפשרות לעשות פעולה שנקראת כפרה.
לכפר=להחליק את הגבשושיות, לנקות "קבצים" מיותרים מה"מערכת" שלנו,
לפזר עננים שמסתירים לנו את השמש הפנימית,
להתחבר לניצוץ שלנו.
ולפעול ממקום של אהבה גדולה לעצמנו ולזולתנו.
וכל מה שעלול למנוע ממני לשוב אל המקום הזה ולפעול ממנו- אני מצטערת, סלחי לי, אני אוהבת אותך, תודה.












