שבועיים בלבד עברו מאז..
חזרתי מליאת שמחה, הרגשתי את כל ה"נרות" דולקים לתפארת ב"מנורה" שלי. ולאט לאט הם הגיעו..
הקולות ה"מכבים" הסתננו וחזרו לתפוס מקום בתודעתי והאור של המנורה התחיל להתעמעם:
– הוספת חזרה את הקילו שהורדת…
– אוף , חם לי!
– לא מספיק שאני צריכה לסבול את הבלגן של השיפוץ של השכנים גם חניה כבר אין לי ליד הבית עם כל המשאיות שמגיעות..
– מה קורה לך, יש לך כל כך הרבה To do’s ברשימה ואפילו אחד לא מחקת היום?
– למה אין יותר נרשמים לסדנה?
– איזו חוצפה זאת! להירשם ובסוף לא להגיע ואפילו לא להודיע.
– אמרתי לך שאת צריכה להישאר באמריקה..
בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.
בקוראי את פסוקי פרשת השבוע (בהעלותך) אני מבינה איך כיביתי את כל שבעת הנרות שלי, אחד אחד..
ואני קוראת לעצמי לאסוף את עצמי מחדש, לגייס את אהרון שבי לעשות את תפקידו, להעלות מהמקום הנפול שהגעתי אליו, את האור אל מקום גבוה, אל מול פני המנורה, למקום שבו אביט נכוחה ואראה את מה שהתלונות שלי הסתירו ממני.
אחד המוטיבים החוזרים בפרשה הוא תלונות. (העם מתלונן על מחסור סיר הבשר, משה מתלונן על העם, מרים מתלוננת אודות האשה הכושית של משה).
תלונה מבטאת מצב לא מואר. מצב של ירידת מדריגה מבחינה רוחנית.
אחד הסיפורים הבולטים בפרשה הוא סיפורה של מרים שהתלוננה באזני אהרון אודות האשה הכושית של משה, וה' מעניש אותה בצרעת (נגע עור).
אני שומעת במילה צרעת את המילה צער, ומסיקה מכך שבתלונותיה היא גרמה צער לבריאה(כיבתה את הנרות..).
ועוד צדה העין שלי שהכתוב משתמש פעמיים, ברצף, במילה להיאסף:
. תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף.
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם.
אולי זה קשור לכך שה"ריטריט" מאונס שהיא נשלחת אליו אל מחוץ למחנה מטרתו ש"תאסוף את עצמה" מהמקום הנפול שלה ותתחבר בחזרה למקום המואר והמאיר שבה.
בספר משלי כתוב "נר ה' נשמת אדם". הנשמות שלנו הן הנרות של הקב"ה ואפשר גם הפוך: הנר של ה', האור של הבורא/הבריאה, הוא הנשמה שלנו. הנשמה שלנו יש בה האור האלוהי , משהו מהניצוץ הקדוש.
כשאנו נוהגים בצורה שאינה מוארת/ מאירה, אנו לא מחוברים לאור שבנו, לניצוץ האלוהי שבנו, או, כשאנו מתנהגים בצורה חשוכה, אנו "מכבים לה' את הנר.." וכשהוא שרוי בחשך הוא בהסתר פנים מאתנו. ואנו חווים זאת כמצב שמפיק תלונות..
מברכת את כולנו שנדע לנהוג כאהרון ולהעלות את הנרות אל מול פני המנורה:
להתעלות למצב של מודעות, של הארה, של הכרת הטוב, ועוד לפני שאנו מציבים את הנרות על המנורה עלינו להדליק אותם ולהאיר אותה מצד פניה, התהליך צריך להיעשות במודעות שלימה.
ועל כל מה שבי שעלול למנוע ממני לנהוג כך, אני מצטערת, אנא סלחי לי, אני אוהבת אותך, תודה.
#פרשת_השבוע_בהיבט_רוחני_עכשווי_ורלוונטי
