בניסיון שלי זו הרגשה מאד מכווצת ולא מאפשרת. כבדה, מושכת למטה, מזמינה "חיצים".
ההיסטוריה הפרטית שלי היא ארוכה מכדי לשתף כאן אבל אחלוק אתכם שבעבודת עומק שעשיתי עם עצמי, הבנתי מדוע תמיד השאלה הראשונה שעלתה אצלי הייתה: "זה בגללי"?
מי שרגיש לנושא כמוני לא יכול שלא לשאול את עצמו , כשהוא קורא את פרשת "שמיני" שאלות לגבי אהרון ומה בעצם מנהל אותו.
הפרשה מעוררת המון שאלות שנותרות ללא תשובה ומושכות אותי לנסות לפענח את המסתורין שבה. הפעם אני שמה את אהרון על הכוונת שלי:
אז איך אולי מרגיש אהרון, לאחר שמונה לתפקיד הכהן הגדול, כה סמוך לחטא העגל?
האם הרגיש מעין חוויה אמוציונאלית מתקנת, הנה לא זו בלבד שהוא לא נענש אלא שמונה לתפקיד בכיר? או שאולי עלו בו חשדות שמא זה רק מסווה, דחיית העונש, ושה "מכה" עוד תגיע?
איך הוא מרגיש כשממלא בדקדקנות אחר ההוראות שקיבל ממשה ביום הראשון לכהונתו ולהופעתו בפני כל העם בתפקיד החדש, וכבוד ה' לא נראה, האש לא יורדת אל הקורבנות?
מה אלי עובר בראשו כאשר רק לאחר שמשה מצטרף אליו והם נכנסים שניהם לאוהל מועד- האש יורדת?
מה עובר עליו כשהוא רואה מולו את כל העם, זה שדרש ממנו לעשות לו "אלוהים אחרים" כשהוא עכשיו צועק ו"נופל על פניו" ? מה קורה לו כשהוא עומד מול המזבח, בעל ארבע הקרנות, האם הוא נזכר בעגל? האם זה מעורר את האשמה שלו מריבצה?
איך הוא מרגיש כששני בניו נשרפים מול עיניו אחרי שהציתו "אש זרה"?
מדוע הוא שותק ("וידם אהרון")?
כשאנו נושאים עמנו כל מיני מסרים מחבלים, אמונות מעכבות שלרוב איננו מודעים להן, ("לא מגיע לי" "אני בטח לא אצליח") או אם אנחנו מרגישים אשמה על דבר מה בצדק או שלא בצדק ומצפים להיענש- לרוב נמשוך אלינו את הרטטים האלה שיפעלו בסנכרון עם המחשבה או האמונה המעכבת.
מה שיקרה הוא שאותן מחשבות, אמונות, הרגשות, ירטטו דרכינו אל המרחב את האנרגיה של חוסר ביטחון, חוסר הצלחה, חוסר אמונה, אשמה וכד' וימשכו אל המציאות שלנו חוויות בעלות רטט דומה. במקרה הטוב זה יגרום לנו להתעורר ולהתעמת עם אותם רגשות.
בהנחה שגם רגשות הם רטטים של אנרגיה, אם אהרון אולי מרגיש אשם ואולי מנהלת אותו מחשבה שמגיע לו להיענש על חטא העגל, ייתכן והוא מושך למרחב האנרגטי שלו "עונש", או בהסתכלות אחרת, הוא מושך אל המרחב האנרגטי שלו אנרגיה שתתגלם במרחב שלו בצורה של מעידה ואשמה. וזה מתגלם במציאות שלו באופן שבו בניו מועדים בטקס הראשון ("אש זרה") ונלקחים ע"י אלוהים.
האם לכן הוא שותק?
תפקידו של אהרון להקריב קרבנות. עליו למלא בדקדקנות את הוראות הקרבת הקורבנות. אבל זו אינה רק טכניקה פרקטית. כמו לדעת ללחוץ על הכפתור הנכון.
קרבן= שורש ק.ר.ב. שהוא גם שורש המילה קרוב וגם שורש המילה קרב (מלחמה).
אולי כדי להצליח במלאכת הקרבת הקרבן, (במשמעות של להתקרב אל אלוהים) אדם צריך קודם כל להתגבר על בעיות בתוכו, להתקרב קודם כל אל עצמו, להיות מודע לדברים שהוא מתמודד ונלחם איתם ושמנהלים אותו מאחורי הקלעים. לא להיות בהכחשה.
תודעה רחבה ונקייה היא אולי סוד הברכה.
שנצליח להיות הכהן הגדול במשכן שלנו ובראש ובראשונה שנשכיל לעשות שלום בעצמנו, להגיע לאינטימיות ולקרבה עם עצמנו, להתמודד עם הרגשות והמחשבות המעכבות אותנו מלגשת אל הקודש.
#מדרש_עכשווי