אחר הצהריים של החיים , מאת טלי נתיב עירוני, 368 עמודים, הוצאת פרדס
דור ה"בייבי בום", כך מוגדרים מי שנולדו לאחר מלחמת העולם השניה והם כבני 70-80 היום, חשים עדיין בשיא אונם וטורפים את החיים כמיטב יכולתם (ואופיים) . על אלה ושכמותם כותבת העיתונאית והסופרת טלי נתיב-עירוני , בת לאותו דור.
תפיסת החיים, אורך החיים כמו גם אורח החיים , ומולם תפיסת המוות, נפרסים כיריעה מרתקת ומעמיקה של שיחות שערכה הסופרת עם אנשים שונים . הראיונות חושפניים וכנים ומעניין לקרוא מה ואיך חושבים אנשים על המוות כאופציה קרובה יותר , על הוריהם שהם עדיין מטפלים בהם (כי תוחלת החיים עלתה גם אצלם) , וכד.
"כשטלפנו ואמרו שאינה חשה בטוב …עשיתי סיבוב פרסה ודהרתי לשם
נכנסתי אל החדר, נשקתי למצחה שהיה חמים עדיין ולכפות ידיה היפהפיות ולחשתי באוזנה "אמהות לא אמורות למות. שכחת?"
רגע-רגע, רציתי לצעוק, את אמורה להיות שם לנצח עבורי! היי , זה היה החוזה בינינו! האם הבאת אותי לעולם כדי לנטוש אותי ? משהו לא תקין בהתנהלות של הטבע "
וכמו לא די בכך שבני דור הבייבי בום נולדו לאחר המלחמה , הם נאלצו לא אחת להתמודד עם ההסטוריה של הוריהם – השואה.
"האם שאיפת המוות של רבים מניצולי השואה היתה עבורם פתרון מפלט מדיכאון השואה שליווה אותם כל חייהם ? "
השואה היתה טראומה מצטברת , מתמשכת ורציפה שטבעה בנפשות האמהות פחד מתמיד מפני אסון שעלול להתרחש. ומובן שההשפעה על הדור הבא היתה טראומטית לא פחות.
כמו שמצטטת נתיב-עירוני את סרן קירקגור "הדלת אל האושר נפתחת כלפי פנים" אולם דוקא בדור הזה שלאחר הלחמה , וגם עם הורי אותו דור ,קשה היה לפתוח צוהר אל עולמם הפנימי , ורק בהזדקנותם של ההורים ורצונם להשאיר את מורשתם, נדרשה הקשבה רבה.
ועוד
"אני שואלת אותה על יחסה אל המוות והיא אומרת " בעצם, לא זו בלבד אנו באים לכאן באופן זמני, גם מכינים אותנו לפרדה . פתאום הכל נחלש, נמוג, חייבים לקבל את זה. אם לא נקבל את זה, ניכנס לפאניקה ונבזבז את חיינו, בעיקר את הרגעים הטובים שלנו , בפחד"
אין מסקנות בספר, רק אסופה של תובנות ומפגשים עם אנשים עם פירותיהם של מחקרים אקדמיים ודומים התקיימו בנושא הזיקנה והגיל השלישי.
מחקר גרנט שנערך באוניברסיטת הרווארד מדבר על "פרדוקס החיים הארוכים".
"ממצאי המחקר הראו כי המפתח להזדקנות מאושרת אינו נעוץ בגנים, במזל או בגורל, בכסף או במעמד כלכלי, המפתח להזדקנות מאושרת נמצא ברוחניות, שלוות נפש, קבלת המציאות, קבלת ה"עצמי" וקבלת הזולת."
נראה שבנימה אופטימית כזו יאה לסיים את הסקירה אודות ספר חשוב ומרתק זה.
זהו ספר המיועד לצעירים בני כל הגילים.
