הרגע הזה, אחרי ארוחת ערב שבה אכלה החסה, ובכן, רק חסה, בהבעה של צדיקות אין קץ, וברחמים עצמיים מהולים בגאווה מתנשאת :"איזה חלשים אתם, כל אוכלי השניצלים השחמחמים והפריכים, הפתיתים המנחמים, קלחי התירס נוטפי החמאה".
הרגע הזה, שבו היא עומדת במטבח עמוס כלים מלוכלכים, שברי ביצים, פרורי לחם שנדבקו לשיש, בודקת שכל השאר עסוקים בענינים שלהם ובולסת בעמידה את כל התירסים נשארו.
אז זה זה.
* מוקדש לנירית מעין בהרבה אהבה.