יולי אוגוסט, נראה לי זמן מ ע ו ל ה להשתגע.
לא באמת, רק קצת. בהומור.
תודה לחבריי שחלקו עימי את תשובותייהם המלומדות, המחכימות (טוב נו, הקורעות מצחוק).
לא את כולן הכנסתי כי יצא ארררררררוך.
ואתם הקוראים, זהו פוסט "אקטיבי".
שתפו בתגובות גם את תרומתכם לנושא.
למה רק אנחנו?
יאללה, מתחילים:
הדברים שהכי כואב / מגעיל / מבאס (מחקו את המיותר) לדרוך עליהם / לפגוש אותם:
– המובן מאליו – נעץ, מסמר וכו'. גם עגיל שנפל על הריצפה בכיוון הכואב.
– צעצועים קטנים של הילדים – בובות קטנות, לגו וכד'
– מה שהיה צעצוע שלם של הילדים לפני שדרכנו עליו ושמענו אותו מתרסק.
והרעש שלו מתרסק עוד יהיה החלק הקל באירוע. צעקות הבכי של בעל הצעצוע יהיו תמיד חזקות יותר ("השארת על הריצפה – זבש"ך")
– פתיתים, אורז, קוסקוס, ספגטי – כל המאכלים ה"ויראלים" שמפוזרים על הרצפה אחרי ארוחה ואיכשהו נגררים איתך יום שלם, גם אם העברת סמרטוט.
– מכסה של מעדן / גבינה וכו' – בצד ה"רטוב"
– משקפיים… בזמן שמחפשים אותם.
– ג'וק – כולל הפיצוח. ברגליים יחפות.
– לא רוצים פיצוח? איןו בעיה. חשופית! (החילזון הדוחה הרירי, בלי הבית) למות!
– סיגריה. בוערת.
– קקי. כלשהו. בכל מצב צבירה.
– מסטיק. אפילו כשלא יחפים. כזה שיגרום לכם להמשיך להדבק לרצפה יום שלם. ואם ממש אין לכם מזל, גם יהיו חריקות תוך כדי.
– נשברה כוס. אספתם את כל השאריות? בטח! חוץ מהחתיכה שתקועה לכם עכשיו עמוק בעקב.
– עונת הרחצה הגיעה – אז עקיצה של מדוזה. ושמישהו ינסה לעשות עלי פיפי!!!
– ביצה (של תרנגולת…) שנזלה לה אול אובר. תנגבו תנגבו. הריח בכל זאת ישאר. גם שוקו חלב וקפה יתנו את אותו אפקט אחרי זמן מה.
– פספוסי גמילה. מכל הסוגים ובכל הגילאים.
– בתור ילדה, כשאת משתכנעת להצטרף לריקוד כלשהו במעגל והרקדנית לידך דורכת עליך. את עם סנדלים.היא עם עקבים. לעקבים שלום. לך פחות.
– ואם כבר עקבים, אז כשהעקב שלך נתקע ברווח שברצפה באירוע משפחתי ותוכן הצלחת שלך עף לחזייתה של אחת הדודות המכובדות. נעים זה לא היה.
– זרת שפוגשת כל דבר שהוא, לא במכוון. משקופים ופינות של ספות – בעיקר.
פספוסי מטבח:
כאן אין הרבה. פשוט כי אנחנו כאלה מעולים (או מכחישים).
– לאפות עוגה במצב גריל
– להתפרסם בתור המגישה האיכותית של מנה מסוימת שאהובה על כולם ולמעשה מורכבת מכל השאריות שמצאת במקרר באותו הרגע.
– להכין ממליגה (מאכל רומני) ובסוף התהליך, לרצות להוסיף קצת פלפל שחור. חבל רק שהצנצנת של הצפורן (התבלין) נראית בדיוק אותו הדבר. הלכה חצי ממליגה.
– להכין כוס קפה שחור לשיפוצניק אהוב. עם הרבה! מלח, במקום סוכר. זה שלוק שיזכר לנצח.
– לשרוף את האוכל ולנסות לשכנע את עצמך שזה לא שרוף. זה עשוי טוב. טוב, אולי רק בקצוות. ובקיצור – פחם.
– עוגות שיש להן חיים משלהן והן צומחות ותופחות. חבל רק שבסוף גובהן כגובה השטיח.
הדברים שמעצבנים אותנו
קודם כל קבלו פוסט נהדר של מתעצבנת חיננית.
אל תדברו איתה על חיוביות. היא תבוא לה לבד, כל עוד לא תביאו לה את הסעיף!
אורלי ברג – כאן
– אנשים. באופן כללי, לפעמים.
– אנשים שבאים לשירותים ציבוריים, מנסים לפתוח דלת. היא נעולה. במקום להמתין, מתחילים דיון עם הסובבים אותם "יש מישהו בשירותים? השירותים פתוחים? למה סגור?"
– תור בקופת חולים. כן, הפרוסטטה שלך מאוד מעניינת אותי וגם רמת הסוכר ולחץ הדם. באמת.
– כשאין כסף בכספומט! כשלי אין כסף, באים אלי יופי בתלונות אבל לכספומט מותר הכל??
– כשחם. כשקר. כשלכם חם ולשותפכם לחדר קר – ולהיפך. בקיצור, כל מה שהוא לא "נעים".
וכעת מגיעים לקטגוריה החביבה עלי ביותר – "הטפשת" (ומשום מה גם המורחבת ביותר)
– לא למצוא את פוסט הטפשת שהתחיל את כל הרעיון (בסוף מצאתי…)
– למזוג מים קרים ממתקן המים בעבודה, תוך לחיצה על כפתור נוסף, שאמור לבטל את מנגנון הבטיחות לילדים, מה שמן הסתם לא קיים בעבודה.
– לרצות להוריד איפור. לקחת צמר גפן ולמרוח עליו אצטון!. לעצור בזמן לפני ההתעוורות.
– להכין לבעל העייף כוס תה ולרצות להוסיף לימון (משומר, בקבוק צהוב). להוציא מהמקרר חרדל (בקבוק צהוב). לעצור רגע לפני ש….
– כשאותו בעל (עייף, זוכרים) שותה את התה. נרדם באמצע ומתעורר אחרי ששפך על עצמו את כל יתרת התה.
– לארח חברים, לקחת כוסות, קרח, חלב, קפה. ואז לפתוח את הקופסא של הסימילאק. (כי מה מכינים בערב חוץ מזה, מה??)
– להתהלך הלוך חזור בהמתנה לרמזור ירוק וכתוצאה מההתהלכות – לפספס את הירוק.
– טפשת הריון מכל סוג שהוא (נראה אתכם מנסים לומר לאישה בהריון שמה שהיא עשתה נובע מטפשת – ויוצאים מזה בחיים)
– טפשת טכנולוגית – לעשות דאבל קליק על תמונה בפייסבוק כדי לסמן לייק (בדיחה לבעלי אינסטגרם).
– להחתים כרטיס בעבודה עם הרב קו. ולהיפך.
– להעביר ערוץ עם השלט של המזגן – ולהיפך.
– לקרוא למורה "אמא". ולהיפך.
– לצאת עם האלחוטי מהבית. רחוק טווח אמנם אבל יש גבול (תרתי משמע)
– להכניס את הארנק (בטעות, בטח בטעות) למקפיא ולמצוא אותו רק אחרי שכבר הזמנת ויזה חדשה.
– למרוח אלתוש בבית השחי!!!
– בתור בעל אחראי, להמתין שאישתך, אהובתך, תכניס את התיק שלה לבגאז' ואז לנסוע. בלי האישה. לו האישה היתה כותבת, זה היה נכנס לקטגורית המעצבנים.
– לאבד. הכל. כל הזמן. תמיד. מה? מי? מו?
– להכנס הביתה ולהשאיר את המפתחות בדלת – מהכיוון של "הבחוץ". או סתם להשאיר את הדלת פתוח לרווחה.
ועוד אחת שהיא ממש לא "טפשת" אבל בחלט קצת מיואשת ואם לא קראתם את הפוסט של חסה החוסכת, חבל. הנה הוא כאן
יש עוד הרבה.
קצרה היריעה / הפיד / הוול / הפוסט / האיך שתקראו לזה מלהכיל הכל.
הגעתם עד כאן ויש לכם מה להוסיף?
יאללה, לתגובות. תוציאו את זה מהסיסטם. חם. חבל לשמור בבטן.
שבוע טוב!
