אשמח להתחיל בסיפור אישי…
לימור ויואב (שמות בדויים) גרושים, הפרידה הפיזית נעשתה, עורכי דין סגרו בצורה מצוינת את כל פרטי הפרטים, ההסכם נחתם וקיבל תוקף של פסק דין .
לימור התיישבה על הספה אצלי בקליניקה דרוכה ועצבנית, המשפט היחידי שיכלה להגיד הוא " אני לא יכולה לראות אותה, אני רוצה שהיא תבחר לגור אצלו, המבט שלה בעיניים מזכיר לי אותו, התנהגות , צורת הדיבור ".
מילים קשות..
לימור סיפרה כי עם ילדיה האחרים, יותם יובל ומאי אין לה שום בעיה והיא מרגישה מחוברת אליהם ורוצה אותם בקרבתה .
"הבעיה היא הילה " כך היא אמרה.
לאט לאט, קילפנו את הקליפה, למדנו ביחד להבין את הדברים, למדנו ביחד לתת לרגשות כלפי הילה תוקף, להתמודד איתם ולקבל אותם .
ואז הגיעו גם הדברים הטובים של הילה…
לראשונה, למדנו גם את הילה, איזו מקסימה היא, איזה ילדה טובה היא היתה, כמה חום ורוגע היה בה בתור תינוקת וילדה קטנה איך היא אהבה להניח את הראש שלה בחיקה של לימור להירגע ולהירדם, כמה חיבוקים ונשיקות היא קיבלה וכמה אהבה היא החזירה חזרה .
המטרה של ההדרכה היתה להתמקד בחלקים הבריאים של לימור מול הילה ולסייע להן לגדול, לשגשג ולגבור על החלקים האחרים .
ביחד הפלגנו לעבר עם הילה לחוויות המשותפות לרגעים המשמחים ויחד איתם הפלגנו אל ההווה, החסמים והרגשות שמציפים את לימור ואל העתיד -חיזוק ושיפור היחסים של לימור והילה.
אוקיי, עצרנו שניה, נשמנו, נזכרנו בטוב שבילדה הזו, איך ממשיכים מכאן?
לימור ואני העלנו מספר דברים שהן יכולות לעשות ביחד : ארוחות משותפות, הקשבה אחת לשנייה, שיתוף אחת את השנייה, בניית הקשר מחדש תוך זכירה מתמדת שהילה רוצה בנוכחות של לימור, לימור מאפשרת לה את המקום מחדש, של הילדה שפעם נרדמה עליה עם מוצץ ושמיכה .
חשוב שנזכור, אנחנו ההורים כי הילדים לא נולדים לנו כתבנית וכל ילד מקבל ומכיל בצורה שונה ו"מאתגר" אותנו בצורה שונה.
מה אני מציעה ?
לעצור ולכתוב את הדברים הטובים, רעיונות לפעילויות שאתם באמת יכולים לעשות ביחד. אתם הולכים לייצר מנגנון שיהפוך לקבוע! אתם הולכים לייצר תקשורת שונה עם הילד שלכם מעכשיו. את זאת שאתם רוצים! תציצו על הרשימות בעוד שבוע. תראו אם משהו מהפעילויות כבר קרה. מה אפשר לעשות השבוע…
קחו את המשימה במלוא הרצינות כי אתם בונים כאן הורות בריאה ומחודשת – ההורות נשארת גם כשהזוגיות נגמרת!
