היום אציג בפניכם את קלייר מקקרדיל (1905-1958 ), שכונתה מעצבת האופנה האמריקאית האמתית, יוצרת "המראה האמריקני". נשים העריצו אותה בשל הרעננות והאנרגיה שבה ובעיצוביה.
רטרו. מונח נפוץ המתאר אופנה של היום בסגנון של פעם. תמיד ריתק אותי לדעת מנין הכול התחיל. השינויים באופנה הם מחד, בבואה של רוח הזמן, הצייטגייסט, אך כשם שביטוי זה מסמל לא רק הלכי רוח פאסיביים אלא את היכולת להמשיך ולעצב מוסכמות חברתיות, כך גם האופנה תרמה לשינוי רוח הזמן, לשינוי במוסכמות, דעות והשקפות עולם.
השם קלייר מקקרדיל אינו שם מוכר היום בעולם האופנה, היא מתה ממחלה בגיל צעיר, אך הייתה אחת המעצבות הגדולות ביותר בשנות ה- 40 וה -50 ובראש בראשונה ממציאת " הסגנון האמריקני".
מהו בעצם המראה האמריקני, שהשפעתו ניכרת עד עצם היום הזה:
הביגוד אינו עמוס, ספורטיבי, וארכיטקטוני ועוצב כך שהאישה המודרנית תוכל גם לנוע בנוחות בזמן שהיא לובשת אותם. "הראש נישא גבוה והגב זקוף, הצעידה חופשית וקלילה, המראה חם, נדיב ומלא חיות, הגישה קלילה וטבעית".
ההתלהבות והבקיאות שלה בהיסטוריה של האופנה האירופאית מורגשת היטב, אך ההתעניינות שלה התרחבה גם למזרח. שורשים סיניים באים לידי ביטוי בשמלות ערב, בבד, בקפלים ובצבעים וגם מקורות יפנית ברוחב, בחגורות הבד הרחבות ובסילואט העמוד. אקלקטיציזם גלובלי. שמלה החתוכה כפונצ'ו, ואחרת כגלימה של קימונו. אחת השמלות הידועות שהוצגה במטרופוליטן מיוזיאום בניו יורק – "האלה היוונייה" בה נראית אהבתה לשכבות.
אם את לובשת אחד מהפריטים הללו, את צריכה להודות לקלייר על העיצוב שלהם או על הפיכתם לנפוצים:
נעלי בלרינה
כובע שכמיה
שמלת מעטפה
שמלה בסגנון כפרי
בגד ים צמוד לגוף
משקפי שמש אופנתיים
פמיניזם של שנות ה- 40 וה- 50, זה לא התחיל היום:
קלייר עיצבה לאישה עסוקה, לא זו העשירה. בגדיה היו נגישים ונוחים. הדוגמניות שלה לא לבשו בגדים תחתונים קשיחים המעצבים את הגוף. עיצוביה יכלו להיות מותאמים לכל גזרה וגוף על ידי שרוכים, חגורות בד ועור וכו'.
קלייר השתמשה בבדים יומיומיים כג'ינס, בדי מפרש, קורדרוי, ג'רזי וצמר, הלבשה תחתונה מניילון, פליז צמר, כותנה ועוד.
לעיצוביה אין גבולות קשיחים בין יום ללילה.
פלטת הצבעים שלה חמה, חומים, אדומים, סגולים עם אדום, ורוד וכתום, זית וטורקיז וכן
שחור ולבן.
עוד מהמצאותיה:
שמלת אוהל
שמלת חולצה קלה ללבישה
פתחים עמוקים לידיים.
כיסיי צד
תפר כפול
חצאית סרפן עם סגירות נראות לעיין בכוונה.
שמלת מעטפה
בגד ים בסגנון חיתול
בגד ים עם וולנים
בשנות מלחמת העולם ה- 2 אמריקה הייתה מבודדת מאירופה, גורם שנתן דחיפה לאמניות כמקקארדל ליצור מראה אמריקני שונה מאחיו האירופאי המסורתי, האלגנטי והעמוס וליצור מראה קליל, נוח כשאמריקה עצמה משמשת מקור להשראה: חופש, והיעדר פורמליות.
בעיצוביה השתמשה בציורי אמנים כשאגאל, לג'ר, פיקאסו, מירו, דופי לקולקציות ריזורט מכותנה. את צילומי האופנה לבגדים אלו, צלמה בסטודיו של האמנים עצמם באירופה והתוצאה הופיעה בכתבת רוחב בלייף מגזין בנובמבר 1955.
(למעלה:עיצוב הבד בהשראת פיקאסו. למטה: מתוך לייף מגזין עם פיקאסו).
באותה שנה קליר קשטה את השער של טיים מגזין עם דגמים פרי עיצובה.
בשדרה ה- 7 בניו יורק, המכונה "שדרת האופנה", שמה מונצח על לוחית ברונזה.
מיטב עיצובה מוצגים במוזיאון האופנה במטרופוליטן מיוזיאום בניו יורק.
קלייר נפטרה מסרטן בגיל 53 ועולם האופנה איבד כשרון.
ספרים מומלצים להמשך קריאה:
Claire McCardell: Redefining Modernism by Kohle Yohannan
American Ingenuity: Sportswear 1930s-1970s by Richard Martin (Metropolitan Museum exhibition)
מקור התמונות:
http://marybawa.com/historyofashion/mccardell.html
http://jetsetsewing.com/2014/05/31/charles-james-meet-claire-mccardell/
Met Museum McCardell collection

































