אוגוסט – למה אני מאוהבת בך ?

לא צריך יותר מדי בימים האלה, לפעמים אני מרגישה שאין לי אוויר , כשכל מה שאני רוצה שיקרה – לא קורה ומה שלא צריך לקרות – קורה. אפילו לא מהסס ובא. מסוג הימים שבא לי לנפץ את עצמי לרסיסים, לא להיות כאן באיזור. אל תבואו אליי , אל תבקשו טובות – פעם אחת תנו לי לנסות להיות סוציומטית או רעה.
אוגוסט הוא חודש רגיש מאד גם ככה – את החום הזה אני רואה כהתעללות אישית ואני לא אוהבת שמישהו מתעלל בי ברמה האישית כי אני לא עושה את זה לאחרים. אלוהים – אני מרגישה שהפקרת את השמירה עליי, הלוואי שיכולתי להעלות אותך למשפט כי זה מגיע לך !!!
אני צריכה להתעסק עם משרדים שמנפקים ניירת בכמויות של חוברות עבודה – וכמובן.. תדאגי לתמונת פספורט אם אתם מרגישים שלא טרטרתם אותי מספיק.  אני נכנסת למונית והיא לא ממוזגת וכשאני מבקשת מהנהג בשיא הנימוס שהוא יפעיל את המזגן , התגובה שאני מקבלת בדרך כלל היא בסגנון  "מה את חושבת ? לי לא חם? בדיוק התקלקל לי המזגן" – חרא של נהג. אין לי כח להתעסק עם כל ה"לא" הזה, אין לי כח שתגידו לי "תעשי / תבואי/  תקחי " – תעזבו אותי בחודש אוגוסט. אל תפחידו אותי בנבואות זעם, תוותרו לי ואל תתנו לי להרגיש אשמה או לחילופין ייסורי מצפון. תנו לי חופשת מולדת מכל מפגש עם עצמי או עם הזולת- או שתתנו לי או שאני אקח לבד !!
לא בא לי כבר להיות אני
אני רוצה להיות בן אדם קר ורציני
לבעוט בפחד, להכות בתחושות
לדחוס פנימה את כל הרגשות.
לא להתעצבן או להיפגע
מדברים רעים שאומרים
לא להרגיש כלום
כשנפגעים אחרים .
לא להתייחס כשלא מאמינים
להתעלם מאיך שאני נראית
לאכול רק דברים משמינים.
מין רובוט כזה שעשוי ממתכת .
שיודע רק לדבר ברצינות,
לשבת לאכול וללכת.
ועוד כמה פעולות חיוניות,
שחשובות רק בשביל לחיות.
הכי טוב להיות כזה רובוט.
כזאת אני רוצה להיות באוגוסט.
זאת תהיה אני
פעם אחת אני אלמד להיות כזו (לפחות דרך המילים) – לפחות באוגוסט…

אתם חמודים אם קראתם אותי עכשיו. אם תגיבו לי זה בכלל יהיה נחמד.