השבוע נתקלתי במספר סטטוסים בפייסבוק מלאי עצבות,תסכול ועצבנות מצד מספר הורים והכל בגלל חודש אוגוסט.
הילדים בחופשה, החום מעיק ועם ישראל שורץ בכל יעד תיירותי. וגם אין לו דרך ארץ מי יודע מה.
אני קוראת את הסטטוסים, הוצאת הקיטור, התסכול של אותם כותבים ומרגישה שני דברים מנוגדים: הבנה עמוקה והזדהות והקול השני שלי שצועק "למה ציפיתם?"
אוגוסט הוא אוגוסט בכל מקום בגלובוס
בקיץ לפני שנה, בזמן צוק איתן , ביקרתי בלונדון. לא היה שם לונדוני אחד.
העיר שרצה תיירים מכל העולם. אמריקאים קולניים, ספרדית, יפנית, המוני אדם בכל רחוב, בכל תחנת רכבת, עומס בשדה התעופה. ילדים קוריאנים יורדים מאוטובוס עמוס ותוקפים את הקבלה במלון בהמוניהם, דיבורים קולניים בשעות הלילה מספסלי העץ בכניסת המלון, שם מעשנים ושותים בירה אורחי המלון הצעירים. רעש, סרחון, המולה.
אבל בלונדון זה נסבל יותר,לא?
שום דבר לא קורה בקיץ
החופש הגדול.
כל שנה מחדש יש את חלון אוגוסט בו נגמרו לנו הפתרונות להעסקת הילדים. זו בעיה גדולה למי שיש ילדים קטנים כי הקייטנות נגמרו אי שם ב 21.7. מה עושים ביתרת החופש? יודעים מה? שמעתי שבאיטליה החופש הגדול אפילו ארוך יותר. חצי נחמה…
כמו יתר ההורים בזמנו ג'ינגלתי ותכננתי מי יקח חופש מתי, וכמה כדי להיות עם הילדים, מה עושים ומה לא עושים. מצדי לא צריך היה לצאת כל יום לאטרקציה ואני לא תחנת בידור לילדים. כשהיו קטנים היה גם סידור יוצא מן הכלל בויצ"ו, קייטנה שכיסתה כמעט את כל אוגוסט במחיר עממי. תענוג.
אי שם מכיתה ג' או ד' הייאוש נעשה הרבה יותר נוח כי הם הפכו עצמאים מה שאיפשר להשאירם לבד בבית מספר שעות ולשלב עבודה או חצי יום עבודה. צריך תמיד לזכור את זה – הם לא נשארים קטנים ומהר מאוד מגיע השלב שהם עצמאים! הידד!
אני לא זוכרת קייצים שממש הגעתי למצב של עצבים קיצוניים, להיפך, יש הנאה בדברים הקטנים של ללכת לבריכה, לים, לאכול קרטיב, אבטיח, ללכת ביחד לסרט ילדים קייצי (הרי שיגדלו לא ירצו ללכת איתי לעולם!). אלו שנים שלא חוזרות . למעשה מדובר בזמנים די נדירים, כשחושבים על זה, בדיעבד.
דרושה הכנה נפשית
אני נזכרת בנופש שעבר שלי באוקטובר, חגים, סוכות, במלון אילתי הכל כלול. מראש נערכתי נפשית לעומס, בלגן ורעש. ואתם יודעים מה, היה אכן מלון עמוס, רעש וקצת בלגן… היה תור לארוחת הערב.
תור לחביתות.
תור לשוקו.
אבל לא מצאתי עצמי מתרגזת מדבר. לא התרגשתי מגדודי הילדים במסעדת המלון. היה אפילו טעים.
ציפיות לחוד ומציאות לחוד
נדמה לי שלבקש חופשה ישראלית רגועה וקרירה באוגוסט היא ציפייה קצת מוגזמת. למעשה אוגוסט הוא חודש משוגע בכל העולם . הדשא של השכן לא ירוק יותר במקרה זה. ניפגש בנובמבר?
