אני אוהבת אותו…אני אוהבת אותו למרות שהוא לא שלי.
אני אוהבת אותו כל כך,לשכב לצידו,להסניף אותו,האף שלו צמוד לגב שלי מחבק אותי חזק וצמוד אליו,אני יכולה להרגיש כל תזוזה קטנה ,כל זקפה שמתקשה. כמה עברתי איתך אהובי בלא כל כך הרבה זמן,כנה אנחנו עוברים יחד,כמה מרחקים זה מזו,כמה כעסים,כמה זיונים,כמה מציצות,כמה הפחדות,כמה נשיקות.
בא והולך,הולך ובא,ואני כאן מחכה לך תמיד,מחכה לרגע שאולי תהיה שלי גבר יפה שלי…בחלומות אנחנו יחד,שלווים יחד.
אוהבת אותך כבר כמעט 9 חודשים,עברתי איתך כל כך הרבה, חשש מהריון לא רצוי,כמעט שלישיה עם חברה הכי טובה שלי,ואו כמה עברנו. ועדיין אנחנו יחד לא יחד,לא מתנתקים לא קוראים לזה בשם,לא שוברים את הראש ולא יוצאים מאיזור הנוחות שבו אנחנו ממשיכים למרות כל ההיסטוריה. איך אתה אמור להיות הגבר שלי,החצי שלי? אתה לא,אבל אני כל כך אוהבת אותך,כבר שבועייים שאני רואה אותך כל כמה ימים,מתחברת אליך בעדינות. אז היה לנו סופש מושלם,התייחסת אליי כנסיכה כבשת אותי מחדש עם הנשיקות הרכות שלך והפינוקים שלך.
לפעמים אני מרגישה כמו דמות מעניינת מספר שמתעסקת עם איזה בן זונה מדהים והקורא כל הזמן שואל נו מה יהיה איתם ? מתי היא תחתוך ממנו?
לפניי 9 חודשים הייתי בחורה נשואה,צעירה בת 26 עם ילד קטן תינוק ובעל רגזן. אומנם חיי היו יציבים אך עם גוון אפור לא משמח במיוחד. הייתה לי פנטזיה להיות עם אחד כמוהו ואז אלוהים הפגיש לי אותו,הקטע המוזר? בדמיוני עוד לפניי שפגשתי אותו,דמיינתי את המאהב בידיוק ככה. אז כשהכרנו הרגשתי שנפל עליי מהשמיים. הוא,החוכמה שלו,הגבריות שלו,הנועם שלו,הטעם הטוב שלו במוזיקה וסטייל, המראה המסקרן וסקסי שלו,כמה הוא גדול עליי הרגשתי…כמה אני קטנה לעומתו. שכבנו בדייט הראשון אחרי 30 דקות שיחה על קפה ובירה. נכנסנו לאוטו והתחלנו להתמזמז בפראות ,היד שלי הלכה לחבילה שלו,האנחה שלו צרובה לי בזכרון,הנסיעה המהירה לדירה שלו לחדירה שלו אליי,בראבק. מאז אני שלו,טואטלי מידי בשביל להצהיר זאת בכזאת קלילות אבל כן,מאז אני אוהבת אותו ומאז אני שלו. התגרשתי,הוא חתך ממני כשאמרתי לו שאני מתגרשת ועזב אותי כל שבועיים. העניין הוא שהוא לא מוכן ולא בשל ולא רוצה מערכת יחסים איתי,אבל כן מנשק אותך כי אילו אוהב אותך שנים ואת היחידה. וכן קורא לך כל פעם שמרגיש שאת באמת הולכת לו. בקיצור מה שכולם קוראים לו משחק… אבל המשחק שלו מתעתע בי, ואני לא רק מאוהבת אלא גם אובססיבית אליו.
אני האובססיבית עם התקוות שווא שנהיה יחד ואז אהיה מאושרת,שהוא המכסה שלי ולא אף אחד אחר.
וזה כואב לאהוב כל כך חזק,זה כאב מייסר ומענג בו זמנית.
אני כל כך אוהבת אותך, שזה עצוב.