רוב האנשים אוהבים לאכול.
כשאני בודקת איתם מתי הם אוכלים ואיך הם אוכלים, אני די מופתעת.
הם אוכלים על הדרך. מנשנשים. תוך כדי. הם מגיעים מאוד רעבים לארוחה ואוכלים מכל הבא ליד.
הם אוכלים כשהם עייפים. כשהם צופים בטלוויזיה. הם אוכלים כשהם כבר ממש שבעים.
חישבו על מערכת היחסים שלכם עם אדם אהוב: בן זוג, ילד, הורה, חבר/ה….האם הייתם מסכימים שהוא יתייחס אליכם כבדרך אגב?
שאתם תיהיו שם ברקע, נוכחים נפקדים?
מערכת היחסים שלנו עם האוכל מורכבת. ממזמן אוכל הוא לא רק אוכל.
יש בה אהבה, ושמחה וכיף ויש בה תסכול, ונחמה וכעס.
ובכלל מה זה לאהוב לאכול? חשבתם על המשפט הזה שאנחנו מרבים להגיד?
מה אנחנו אוהבים?
לאכול מכל הבא ליד? לאכול עד שמרגישים חנוקים ויש בחילה ובא להקיא?
לאכול רק בגלל שזה נמצא גם אם זה לא באמת טעים או אולי אפילו ישן ולא טרי?
מה אתם אוהבים- את הטעם? את החוויה? את האווירה? את תחושת המלאות? את השכחה בזמן האכילה?
את מה…?
תנסו בפעם הבאה שאתם אוכלים, לבדוק את השאלות האלה.
מה שחשוב זה להרגיש שאתם יודעים מה אתם רוצים ולפי זה לפעול….לא להיות שבויים של ההרגל, של הככה זה….
