נעדרתי שבועיים, שזה המון זמן במשפחה בת 6 נפשות. אבל מכל הדברים שקרו לנו בתקופה הזו (המון), וחשבתי לכתוב עליהם, הכי בוער בי הרצון לבקש מכל האמהות, להפסיק להתנצל. כן, כן, גם מעצמי. אחרי הכל, אנחנו לא באמת אשמות בכל, וזה קצת מגלומני מצדנו להאמין אחרת.
מקצוע לא פשוט בכלל האמהות, רק עשרים – שלושים שנים אחרי שהתקבלת לתפקיד- כשתתברככי בילד/ה שמחים, מאושרים בחלקם ומצליחים בתחומם, תאמיני בעצמך שעשית משהו טוב. גם אז יהיו לך טענות, ואם לא לך, לילדים שלך… אפילו בפסיכולוגיה טוענים שאנחנו אשמות בכל.
אמהות מביאה איתה המון רגשות אשם, ורגשות אשם מציבות אותנו בעמדת התגוננות , מעין מצב של "fight or flight", שבו את נלחמת בביקורת (ואת המבקרת הכי קשוחה), או שאת מתנצלת.
אמהות רבות שאני פוגשת בגני שעשועים, או בכל מקום אחר "על הדרך", נכנסות לעמדת התגוננות כשהן מגלות שאני יועצת שינה. להוסיף על כך, קיבלתי מבול לא מבוטל של טלפונים מאמהות שפנו אליי כדי לדעת מה הן עושות לא נכון ולמה התינוק לא ישן כמו התינוק של השכנה/ גיסה. אחרי שיחה קצת יותר מעמיקה גיליתי שרובן מרגישות שהן עושות מה שצריך, "אבל אמרו ש-". כמעט כולן מחפשות את כללי הברזל לאיך נכון להרדים תינוק וללמד אותו לישון בלילה.
אז אלה הכללים (שלי) להרגלי שינה בריאים לילדים:
1. מה הכי מרגיע את הילד שלך?
2. איך הכי מתאים לך להרדים את הילד שלך, ולו, כמובן? הנקה/ בקבוק/ סלון/ מיטה שלו/ שלך….?
3. איפה הכי נכון לך שהילד יישן? במיטה שלו, בחדר שלו, בחדר איתך?
4. כל כמה זמן נראה לך שהתינוק רעב כשהוא מתעורר?
5. מתי מבחינתך מתחיל הבוקר?
אם יש לך ילד גדול, תגלי שבכל שלב בחייו התשובה שלך הייתה שונה. זה בדיוק העיניין- אין נכון, ואין לא נכון. יש נכון לכאן ועכשיו.
גם בחיים, כשאנחנו מרגישים צורך לעשות שינוי, אנחנו פועלים כדי לשנות, ועל פי רוב, מצליחים עם הרבה רגישות וקצת שכל ישר. אבל שינוי הוא לא דבר פשוט. בטח כשאחד הצדדים לא היה מעורב בהחלטה, והוא מביע מחאה, שגורמת לנו לתהות אם אנחנו עושים את הצעד הנכון. כשלא מצליחים להחליט אם נכון או לא, זה הזמן לפנות להתייעץ- עם אמא, חברה, ספר או גורם מקצועי, העיקר שתהיי בטוחה שאת עושה את הצעד הנכון, בזמן הנכון.
שיהיה סופשבוע נפלא,
דורית הלפרין
אמא לארבעה
יועצת שינה
0526-204221