לא נראה שזה הולך להירגע. התחיל אתמול בבוקר, קצת אחרי השעה 10. כאילו משום מקום. שניה אחת הכל רגוע והחיים רגועים ושניה אחרי אזעקה מפלחת את השמיים וברגעים הראשונים זה נשמע מוזר. סוריאליסטי. טעות. לוקח באמת 3 שניות לצעוק על כולם להיכנס לממ"ד. לקלוט שצריך להעיר את הענק ולהזיז אותו לכיוון הממ"ד. תאמינו לי, משימה לא פשוטה.
מזל שהחלון עדיין סגור מהפעם הקודמת. לא היה סיכוי לסגור אותו בזמן.
אחרי הפעם הראשונה עוד הייתה תקווה שזה הולך להיות קצר. עד הערב היו כבר כמה ריצות לממ"ד. עם כל אחת, אני מבינה שזה לא כמו בפעמים בקודמות. זה לא ייגמר ביום.
לצערי, אנחנו למודי אזעקות, למודי בומים, יודעים לזהות מתי זה קרוב, מתי זה רחוק, מתי זו נפילה ומתי זה פיצות באוויר. חשבתי שזה נשכח ועובר. אבל לא, הראש זוכר, האזניים זוכרות, הגוף מגיב.
לילה מעניין היה אתמול בלילה. כמה תובנות: כשמעירים אותך כמה פעמים באמצע הלילה, לא נרדמים יותר. להעיר ילדים באמצע הלילה, כמה וכמה פעמים באמצע הלילה, לראות אותם זזים בקושי, כמו זומבים, זה לא מחזה נעים. כנראה שגם לראות אותי מתרוצצת ביניהם באמצע הלילה זה לא מחזה נעים. ולא…בנתיים, לא ישנים בממ"ד. מקווים, מקווים שעוד אפשר לישון במיטה.
הבוקר נסענו כולם לתל אביב, אמא וענק לעבודה וגמדון לעבודה של אמא. מודה….היה כיף איתו, זמן איכות בין פגישות, בין מיילים, בעבודה. אבל אז, נגמר היום, וצריך לחזור דרומה. לטווח. לממ"ד. נושמים עמוק ומקווים שלא יהיו אזעקות בדרך….הפעם לא עזרו התקוות.
כביש 4, קצת אחרי יבנה, מרימים את הראש לכיוון השמים ורואים אותם מלאים. אזעקות נשמעות מרחוק, חלק גדול מהרכבים עוצרים. חלק ממשיכים. נשמעים להנחיות, מצלמים כדי להפיג את המתח, מנסים לצחוק כי זו סיטואציה הזויה. לא הגיונית. לא נתפסת.
הגענו הביתה. שלמים, פיזית. את הצלקות שנשארות, אלה שלא רואים אותן, לא מרגישים אותן פיזית….לא נדע לזהות במהירות.
שאלת השאלות הערב….מקלחת או לא מקלחת?! בואו נגיד ש….אם מחר יהיה ענן של ריח פחות משובח באזור המרכז, הוא מאנשים שמפחדים שהאזעקות לא יוציאו אותם מהמקלחת ויחליקו בדרך לממ"ד. קבלו התנצלות…
אני יודעת שיש עוד המון אנשים שעוברים את אותן החוויות ואף גרועות יותר. כבר הרבה שנים. אני מדברת רק בעד עצמי. הכאב והחוויות שלי. לפחות מה שאני מוכנה לשים שחור על גבי פייס.
"תעשה משהו" מכוון לראש הממשלה שצריך לעשות משהו, כדי שהמציאות שלנו לא תיראה כך. כי אף אחד לא צריך לחיות בצורה כזו.
שיהיה לילה שקט, עד כמה שאפשר!
#lifeunderpressure
#crazysocks_girl
בתמונות: כביש ריק, שמיים מלאים וצבע אדום ושלושה מוסקטרים שהיו דווקא די אופטימיים
