אני לא כזו מרושעת וכועסת על מי שתורם דם, כמובן. מה שהרגיז אותי זו המנטרה שמחדירים בנו מגיל צעיר – תעשה טוב ותקבל טוב. יש לה מליון וריאציות, למנטרה. יש מי שמדבר על שכר ועונש, יש מי שאומר "יגעת ומצאת תאמין", יש מי שדוגל בקארמה ויש מי שמצטט "כל המבקש על חברו נענה תחילה", אבל המסר הוא זהה, אם אתה רוצה שיהיה לך טוב – כדאי שתעשה לאחרים טוב.
זה מאוד מאוד נכון ברמת המקרו. בשביל שהעולם יהיה טוב יותר, כולנו צריכים להיות טובים. אם הנורמה היא שכולנו טובים תמיד – אז גם לנו אישית יופנה בחזרה כל הטוב הזה.
אבל ברמת המיקרו, היומיום של חיינו, זו הרי שטות מוחלטת.
המציאות הכלכלית לימדה אותנו שאין קשר הכרחי בין עבודה קשה והתאמצות לבין רווחה כלכלית בהמשך חייך. והמציאות החברתית מלמדת אותנו שאין קשר בין כמה אנחנו טובים לבין כמה יהיה לנו טוב.
החברה היקרה שלי, שפתחה את הבוקר בתרומת דם, יכולה מחר (חלילה) להיות קורבן באירוע פלילי או ביטחוני, יכול להיות שהממשלה תחליט לא לתת לה זכות שמגיעה לה, או שהיא תחטוף מחלה אקזוטית (אני כמובן לא מאחלת לה שום דבר מאלה. מגיע לה רק טוב), שום טוב לא יצמח מאלה. למרות שהיא היתה מדהימה לאנושות ותרמה מדמה.
מתי מובטח לכם שיהיה טוב?
קודם כל תיוולדו גברים, עשירים, פריווילגים, למשפחה הנכונה או למקום המגורים הנכון, רצוי למפלגה הנכונה.
הנה, קצב. סביר שהוא יאמר לכם שבכלל לא טוב לו, אבל אל תאמינו: אנס מורשע, בלי טיפת חרטה, לא עשה טוב וזה לא מוטל בספק, וטוב לו, כמה טוב לו. אשתו נשארה לצידו, יוקרתו כנשיא לשעבר תאפשר לו (חלילה!) שחרור מוקדם למרות שהוא עדיין לא הפנים את חומרת מעשיו ולעולם כבר לא יפנים. מה רע? חטא, פשע, יש לו לשכה על חשבוננו, קצבה נאה, שחרור מוקדם, ויכולת לשוב ולחטוא. לתפארת מדינת ישראל.
אני מאוד מקווה שחלום הביעותים הזה ייגנז, ושהנשיא לשעבר משה קצב ירצה את מלוא עונשו. מעמדו הרם הוא סיבה ליתר החמרה, ולא חלילה להקלה. בטח כל עוד הוא יציב בדעתו שהוא הקורבן פה. מי שעושה רע צריך להיות מורחק מהחברה. פשוט עד כדי כך.
אני חלילה לא מציעה שתתנהגו רע מעכשיו, תמשיכו להיות טובים, אנחנו חייבים לעשות השתדלות, אבל אל תצפו שיהיה לכם טוב בזכות זה, בחוץ יהיה רע, אנחנו נמשיך לעשות טוב, פשוט כי אנחנו בני אדם. וככה מתנהג בן אדם. בטוב.
