בשבוע שעבר סיימנו לקרוא את ספר שמות, בתמונה ש״כבוד ה׳ מלא את המשכן״ ו״ לא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן״.
והשבוע אנו מתחילים את ספר ״ויקרא״ שמתחיל במשפט״ ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאוהל מועד…״ כאילו ה׳ רואה שמשה נמנע מלגשת וקורא לו להתקרב.
תמוה הדבר שמשה שמעולם לא היתה מניעה עבורו להתקרב אל אלוהים ( ״ומשה ניגש אל העררפל אשר שם האלוהים״) נשאר מחוץ למשכן. בגלל ענן?
ותמוהה הפתיחה של הפרשה ( ועל אחת כמה וכמה הפתיחה של הספר והפרק) בוו- החיבור, ובקריאה. (עד היום קראנו שה׳ פונה אל משה ב ״וידבר״, ״ויצוו״, ״ויאמר״- מעולם לא ״ויקרא״).
דבר התורה שלי השבוע מוקדש לניסיון לסגור את הפער הזה בחלקו בהשראת רש"י שטוען שהקריאה של ה׳ אל משה, היא לשון דיבור אינטימית, רכה, אוהבת, כמו קריאה אל אהוב בנסיון להושיט לו יד.
( ותודה לד״ר אביבה זורנברג על לימוד המדרשים הרלוונטיים).
תורשומון בהשראת "ויקרא":
משה, אהוב, אני קורא לך, למה אתה יושב רחוק ממני, מחוץ למשכן??
מה קרה?
חשבת שאם הסתיימה עבודת המשכן אז הסתיימה מלאכתך?
שעכשיו במשכן הגמור יהיה תפקיד רק לאהרון, אחיך, אותו מיניתי לכהן הגדול, ואתה תישאר ״בחוץ״?
מה פתאום!
בוא הנה, תתקרב, יש לי דיבור חשוב לומר לך:
העבודה הגדולה שלך רק מתחילה עכשיו!
נכון, אהרון הוא הכהן הגדול,והוא האחראי על העבודה במשכן, אבל אתה המורה הגדול!
התפקיד שלך מהיום הוא ללמד את בני ישראל מהי טהרה ( מצב פתוח אל הקודש) ומהי טומאה ( מצב שסגור אל הקודש), ואיך נעים בין המצבים האלה, איך נעים מהסגור אל הפתוח, איך משאירים את ערוץ התקשורת איתי פתוח, איך מתקרבים אלי, אל הכוח הבורא שבתוכם ובי.
חשוב שתלמד אותם מהם המחסומים ( החטאים) שסוגרים את הערוץ, מהם הדברים שמחטיאים את המטרה (להשאיר את הערוץ פתוח) זה מאד מאד חשוב כי אינני רוצה שחלילה יחשבו שאם הם שגו אז אבוד להם, אז איבדו את הקשר איתי והקירבה אלי.
יש טקסים מסויימים שתפקידך ללמד אותם כדי שידעו להגשים במעשים ובכוונות את רצונם לשוב ולהתקרב אלי, לפעול מתוך הרמוניה, בסינכרון מלא איתי.
זוהי תורה שלימה, תורת הקרבת קורבנות, איך יוכלו במצבים מסויימים לשוב ולהתקרב אלי.
ועכשיו, כשחטא העגל עוד טרי בזיכרונם- זה העיתוי המושלם!
הלא אני יודע, גם כשאוהבים – לפעמים אומרים דברים שלא מתכוונים, שוגים במילים ולפעמים גם במעשים, ואז עלול כל צד יכול להיסגר בעצמו ולא לראות את פניו או את פנימיותו של השני…
והלא פנים אל פנים זה המצב שהיינו רוצים להישאר בו,באהבה, באינטמיות, בפנימיות, מתוך- תוכנו..
הטקסים הללו יעזרו גם לי, להתחבר לצד החסד שבי, שיגבר ויתעלה על צד הדין שבי כך שגם אני אוכל להתקרב אליהם חזרה, ולהתנהג בחמלה..
אז אל תשב לך שם במרחק מאוהל מועד ואל תצטנע לך. אין סיבה שתרגיש ״בחוץ״ או מיותר, או חסר חשיבות. בוא, תתקרב אלי אהוב.
מי ייתן ונצליח גם אנחנו להתחבר לצד החסד שבנו, לאיכות האהבה שבנו, להשאיר את הלב פתוח גם כשאולי נפגענו מהתנהגותו של מישהו, או לחלופין לא לוותר על חבר ש״נסגר״ ומתרחק מפנינו בגלל שאולי נפגע מהתנהגותנו, ושנצליח להישאר במצב של פנים אל פנים(בפתח) ושל פנים אל פנים ( בשווא) בחיבור עם כל החלקים של עצמנו ועם זולתנו.
שבת שלום וחודש טוב.
#מדרש עכשווי