עובדת בנק בת 50 לקתה בחרדה קשה במהלך מבצע עופרת יצוקה, אז נפלו סביב ישובה, בדרום השפלה, טילים ורקטות.
כעבור זמן קצר לקתה האישה בתסמינים גופניים קשים, שהתבררו מאוחר יותר, כסימניה הראשונים של מחלת הטרשת הנפוצה – מחלה כרונית וקשה.
לאחרונה הגישה האישה באמצעות עו"ד גיל קראוס, ערר על החלטת המוסד לביטוח לאומי, לאחר שזה החליט שלא להכיר בה כנפגעת פעולות איבה.
על פי חוות דעת רפואית של פרופ' ויויאן דרורי, מומחית לנוירולוגיה מטעם התביעה, לקתה האישה במחלה הכרונית, בגיל מאוחר וחריג.
לדבריה, במקרים כאלה מיוחסת התפרצות המחלה לדבר מה קיצוני שקרה לחולה, והיווה טריגר לפרוץ המחלה.
פרופ' דרורי מוסיפה, כי החרדה הקשה אליה נחשפה האישה במהלך מבצע עופרת יצוקה, מהווה גורם בעל סבירות גבוהה מאד להתפרצות המאוחרת והחריגה של המחלה.
עו"ד גיל קראוס תובע הכרה באישה כנפגעת פעולות איבה, וכפועל יוצא להעניק לה גימלה חודשית מהביטוח הלאומי, בשל נכותה על רקע מחלתה.
ש', עובדת בנק המתגוררת ביבנה, חוותה חרדה קשה ולחצים נפשיים כבדים במהלך מבצע "עופרת יצוקה", שהתנהל בין דצמבר 2008 לינואר 2009.
בהישמע האזעקות העולות ויורדות, וקולות הנפץ של מאות רקאטות הקאסם והגראד שנורו לאזור הדרום, החלה ש' (50) לסבול לדבריה, מהזעה, קוצר נשימה ומרעד חזק בכל הגוף.
יצוין כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה הגיע טווח הטילים עד אזור יבנה.
על פי הערעור, גם בזמני רגיעה המשיכה ש' לסבול מחרדה תמידית, כתוצאה מהמצב הבטחוני, וזו באה לידי ביטוי בסימפטומים שונים, כגון סיוטים ונדודי שינה.
"סחרחורות, העדר שיווי משקל וקשיים בדיבור"
לדברי עו"ד קראוס, לקראת סוף חודש ינואר 2009, החלה ש', אישה בריאה וחזקה עד אותו זמן, לסבול לפתע מסחרחורות, מהעדר שיווי משקל, מחוסר תיאבון, משינה לא סדירה, מקשיים בדיבור ומתופעות קשות נוספות.
בבדיקה שנערכה לה בעקבות סימפטומים אלה, נמצא כי היא סובלת מ"ורטיגו" – תחושה קשה של חוסר התמצאות במרחב, שיש לה תסמינים גופניים ונפשיים יחודיים וקשים.
ש' קיבלה חופשות מחלה, שאושרו מעת לעת (והצטברו לכדי שלושה חודשים), אשר במהלכן החלה לעבור טיפולים ובדיקות בקופת החולים "מכבי" ובבית החולים "קפלן".
על פי התביעה, באחת הפעמים הללו, בעקבות הידרדרות קשה במצבה, אושפזה ש' בבית החולים "בילינסון" במשך כשבוע. במסגרת האשפוז, עברה ש' בדיקות מקיפות, במהלכן נשללה האפשרות שנגרם לה אירוע מוחי, והועלה החשד כי לקתה במחלת טרשת נפוצה. ש' הופנתה למרכז לטרשת נפוצה בבית החולים "שיבא", שם נמצא כי אכן לקתה במחלה הכרונית, וכי מה שחוותה היה התקף קליני קשה של המחלה.
בעקבות המחלה: פגיעה בפרנסה
לדברי עו"ד קראוס, כתוצאה מהמחלה סובלת ש' בין היתר מחוסר יציבות בהליכה, מחולשה קשה ברגל שמאל, מכבדות כללית בגפיה התחתונות, מעייפות ומחולשה, מרעד בידיים, מהפרעה בקשב ובזיכרון ומבעיות נוספות.
לדבריו, היא מטופלת בקביעות במרפאה לטרשת נפוצה בבית החולים "שיבא" באמצעות זריקות, וכן בטיפולי פיזיותרפיה, התעמלות במים, טיפולי רפואה משלימה, ואף עושה שימוש בקנאביס רפואי, שאושר לה לאור מצבה.
משהתברר כי מדובר במחלה קשה ומתמשכת, אישרו ב-2011 הרופאים התעסוקתיים לש', מתכונת עבודה חלקית, של לא יותר מ- 4 שעות עבודה ביום.לדברי עו"ד קראוס, מאז אותו יום בסוף ינואר 2009, נמנעה מש' האפשרות לשוב לעבודתה במתכונתה הרגילה.
אזעקות והדי פיצוצים עשויות להוות "פעולת איבה"
במהלך שנת 2011, פנתה ש' למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לתגמולים לפי החוק לנפגעי פעולות איבה, אחרי שהבינה כי קיים קשר בין לחץ נפשי ובין טרשת נפוצה.
אלא שאז, לדברי עו"ד קראוס, נדחתה תביעתה, בנימוק שיש צורך להוכיח את נוכחותה בפעולת איבה ספציפית, ואת הקשר שבין אותה פעולת איבה לבין מצבה הבריאותי.
"תשובה זו היא תשובה שגויה", טוען עו"ד קראוס, "הפסיקה אינה דורשת להוכיח את קיומו של אירוע ספציפי שהנפגע היה נוכח בו לבין המחלה". בפועל, לדבריו, בית המשפט העליון כבר הכיר בעבר בכך שגם שרשרת אירועים, בדיוק כמו האזעקות, ירי הטילים והדי הפיצוצים במקרה הזה, מספיקה להוכחת נוכחותו של הנפגע בפעולת איבה.
כך למשל, מסביר עו"ד קראוס, בית המשפט כבר הכיר בעבר בהחמרה של מחלת פסוריאזיס אצל חולה, כתוצאה ממתח נפשי ומפחדים שנגרמו לה עקב נפילת טילים במלחמת המפרץ הראשונה.
מומחית לנוירולוגיה: "קיים קשר ישיר בין לחץ נפשי לטרשת נפוצה"
לכתב התביעה צורפה חוות דעתה של פרופ' ויויאן דרורי, מומחית בתחום הנוירולוגיה.
פרופ' דרורי מצאה, כי קיימת סבירות גבוהה לכך שש' לקתה במחלה כתוצאה מהמצב החרדתי הקשה שבו היתה נתונה, בעת התקפות הטילים במבצע "עופרת יצוקה".
לדבריה, מחלת הטרשת הנפוצה תוקפת בדרך כלל נשים צעירות באזור גיל 29, ומדובר במחלה התקפית, כלומר מחלה שמגיעה בהתקפים חוזרים ונשנים.
לדברי פרופ' דרורי, במקרה של ש' – עצם העובדה שהמחלה תקפה בגיל מאוחר, ושאחרי שני ההתקפים הראשונים נמצאת ש' במצב יציב במשך שלוש השנים האחרונות, מעידים על כך שהיה איזשהו גורם חיצוני "שעודד" את הופעת ההתקפים הקליניים הראשונים.
פרופ' דרורי תומכת את מסקנותיה במחקרים, שמצאו קשר ישיר בין לחץ נפשי לטרשת נפוצה, כולל מקרים שנבחנו גם בזמן מלחמת לבנון השנייה.
"כתוצאה מאירועי הלחימה, סבלה ש' מהתקפים קשים של התפרצות המחלה, אשר גרמו לה לשורת הפרעות בתפקוד, כגון עייפות, סחרחורות, בעיות ריכוז וקשיי הליכה", אומר עו"ד קראוס.
"התפרצות המחלה מנעה ממנה לשוב לעבודתה במתכונת הרגילה, ועל כן נרשמה פגיעה בפרנסתה.
אך לאור הטראומה שחוותה על רקע אירועי המלחמה במבצע "עופרת יצוקה, לאור מקרים אחרים, שהכירו בקיום הקשר הסיבתי של לחץ והתפרצות מחלת הטרשת הנפוצה ולאור חוות דעתה של פרופ' דרורי, למעשה הוכחו כל התנאים הדרושים לקביעת זכאותה של ש' לפיצוי על פי חוק נפגעי פעולות איבה", מסכם עו"ד קראוס.
פרטים אודות עורך-הדין גיל קראוס
עו"ד גיל קראוס עוסק רבות בתביעות בגין נזקי גוף, בהתמודדות מול מוסדות רפואיים בתביעות של רשלנות רפואית וכן בניהול מאבקים מול חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי למתן זכויות למבוטחים.