בהמשך ובהתאם לפוסט הקודם שלי על תקופה חדשה וטובה שמתחילה, לאחר כמה חודשים מאתגרים ולא פשוטים, הנה הגיע לסיום ספר אחד ("בראשית") ואנו מתחילים ספר חדש ("שמות").
יעקוב נפטר ובני ישראל נמצאים במצרים, לאחר שבארץ היה רעב גדול. הם מקבלים שם אוכל מיוסף. הם מתערבבים בקהילה המצרית, מתרבים ומתחזקים.
כאשר אדם מצליח קל מאד לאבד את הראש, האגו עולה ושוכחים שזה לא הכל אנחנו ושתמיד יש התערבות ועזרה משמיים.
יוסף נפטר "ויקם מלך חדש שלא ידע את יוסף". פרעה חושש מחוזקם של בני ישראל, וממקום של שפע הם מגיעים לאט לאט לעבדות.
אחת מגזרותיו של פרעה הייתה המתת הבנים הנולדים.
לאחר הגזרה, יוכבד מחביאה את משה בתיבה במי היאור, בתיה בת פרעה מוצאת אותו וחומלת עליו, היא נותנת לו את השם משה "כי מן המים משיתיהו" ומגדלת אותו אצלה.
משה גדל בארמון במשך 40 שנה, עד שמתחיל "להתעורר" לסבלם של בני ישראל. כאשר הוא רואה יום אחד מצרי מכה עברי הוא מתערב ובטעות הורג את המצרי. מחשש לחייו הוא בורח ונמלט למדין.
משה הופך לרועה צאן במדבר ומתחתן עם ציפורה, בת יתרו.
יום אחד מתגלה בפניו מחזה מופלא – "הסנה הבוער". במשך 7 ימים השיח בוער ואינו מתאכל.
אך משה אינו מתרגש מאחר והוא ברמה רוחנית כל כך גבוהה.
הבורא אומר למשה "של נעלייך מעל רגלייך". האם זה בגלל שמדובר על מקום קדוש? אם כן מדוע לא ביקש ממנו גם להתרחץ או להחליף בגדים?
אין פה שום קשר לקדושה. נעליים הם סמל לקרקוע, הדבר היחיד שמפריד ומפריע לחיבור בין כפות הרגליים ואמא אדמה. המטרה הייתה שלמשה יהיה קל יותר להתחבר ו"לעלות למעלה".
זוהי הפעם הראשונה שנגלה האל למשה, ומבשר לו שהוא זה שיושיע את ישראל מצרתם, ישחרר את בני ישראל ממצרים. משה לא מרגיש בנוח עם שליחות גדולה כזאת ומנסה להשתחרר מהמשימה, אך בסופו של דבר מסכים, בתנאי שאחיו הבכור אהרון יהיה לצידו.
לאחר תקופה של, שימו לב, שוב 40 שנה, חוזר משה למצרים כדי למלא את התפקיד שמאז ומתמיד נועד לו.
מכאן מתחילה סדרת פניות אל פרעה שהובילה לעשר המכות, כשבסופו של דבר הביאה ליציאת מצרים.
אנחנו יודעים שלאחר מכן בני ישראל מקבלים עונש ושוהים במדבר, כן כן, 40 שנה.
נשאלת השאלה – מפרשות קודמות אנו למדים שיעקוב שהיה כ"כ גבוה רוחנית ראה בעצם את כל אחרית הימים, את כל מה שיקרה ויהיה עד הקץ.
כשהבורא ברא את העולם הוא ידע ש-12 השבטים יתבוללו בסופו של דבר עם אחרים, בדרגות רוחניות שונות.
אם כך, למה בעצם בני ישראל הגיעו לגלות מלכתחילה ולמה במצרים?
הרבה פעמים בחיים אנו עוברים תקופות קשות ובדיעבד מגלים שהכל היה בסוף לטובה. נסו להיזכר בתקופות כאלה בחייכם, אולי עבודה שאיבדתם, רק בשביל למצוא את עצמכם במקום טוב יותר, או להבין שאתם בכלל צריכים להיות עצמאים.
ואולי אתם כבר מתחילים לראות את התוצאות של התקופה המאתגרת שעברנו כולנו לאחרונה?
כאשר עברת תהליך קשה ומאתגר, בסופו אתה חזק יותר, חכם יותר ומסוגל יותר, וכתוצאה מכך גם אוהב את עצמך יותר.
אהבה עצמית – לא מתוך מקום של אגו, אלא מתוך אהבה, לדאוג לעצמך, לספק לעצמך את הצרכים שלך. לקחת את הזמן לעצמך, לדאוג ולטפל בעצמך, על מנת שתוכל גם לתת לאחרים.
בכוונה בני ישראל הוכנסו למקום שבו יהיה להם רע וקשה, שישנאו אותם, שישעבדו אותם.
בסופה של גלות יש תמיד גאולה.
אנו חווים בחיינו ניסיונות, ועוברים דברים שעברנו במדויק בגלגולים קודמים, אלא אם כן תיקנו אותם כבר.
הנשמות שנכנסו עם יעקוב למצרים הן הנשמות ה"בעייתיות" מתקופת נוח. "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" – מי היאור הם בעצם מי המבול.
הנשמות שבנו את מגדל בבל, בנו פה הפעם את הפירמידות.
ואיך אפשר לא למצוא קצת דימיון בין התקופה שבני ישראל היו בהתחלה במצרים לתקופה בה היו בהתחלה היהודים בגרמניה – התערבבו, התרבו, התחזקו, הצליחו.
עד שעלה שליט חדש ושינה את הכל…
אבל רגע, הם עוד לא חופשיים לגמרי. לאחר שפרעה מסכים לשחרר את בני ישראל הוא משנה את דעתו ומתחיל אחריהם מרדף.
המצרים מתקרבים וכדי להימלט יהיה צריך נס, כמה נחמד יהיה לפרוש כנפיים ולעוף…
אבל למשה יש את השיטות שלו. משה משתמש בכוחן של 72 השמות כדי לחצות את ים סוף, בני ישראל עוברים והחופש קרוב מתמיד.
והנה הגענו בעצם לפואנטה של הפרשה, לסיבה האמיתית של הפרשה ושל שמה.
למעשה, שמו של הספר מסולף 3400 שנה. במיוחד באנגלית – Exodus, סיפור הגלות והיציאה ממצרים אינו חשוב כמו מה שמתחבא בתוכו.
בספר שמות – Names מתחבאים שמות / אותיות מתוך תפילת "אנא בכוח" ומתוך 72 השמות (ע"ב השמות) שהם בעצם 72 צפנים שלכל אחד מהם כח אחר. כל צופן מורכב משלוש אותיות והוא אנרגיה חזקה בפני עצמה. משה השתמש בהן כדי לחצות את ים סוף.
לדוגמא:
"מעולם הוא שמך" – מ ה ש – אנרגיה של רפואה.
"כל היום תהלתך" – כ ה ת – להסיר שליליות, פיזור אנרגיות רעות.
"מנעורי צררוני רבות" – מ צ ר (כן, לא סתם קראו לה מצרים) – סילוק שאננות, תיקון רוחני, שחרור מנטל ומכבלים.
לכל חודש יש את המזל שלו וגם את האותיות ששולטות בו, אין זו מקריות כמובן שאותיות החודש הן – ע ב.
ואין זו מקריות שמזל החודש הוא גדי – מזל של עבודה קשה.
ספר חדש, מסע חדש, התחלות חדשות 🙂