פרופסור שאול יצא בזעם מהבית אחרי הריב האחרון.
גרר אחריו במדרגות את התיק עם החפצים המעטים שעוד נותרו לו בדירה.
למה גם את הפרידה צריך לעשות בצעקות?, תהה בינו לבין עצמו.
כשהגיע לרחוב הרים את ראשו למבט סופי אל המרפסת של הדירה בה התגורר בעשרים השנים האחרונות.
להפתעתו נזרק מלמעלה ספר ועוד אחד ועוד אחד, מבול של ספרים.
הוא ניסה להימלט מהספרים הנוחתים, הם היו כבדים והכו בו בגוף ובלב, הוא ידע מה רצתה לומר. "הספרים שלך הרבה יותר חשובים לך ממני" הייתה אמירה שגורה שלה.
פעם כשהיו זוג צעיר היא התלהבה מאהבתו למילה הכתובה.
הוא היה מסורבל עם התיקים שסחב והצליח בקושי להתקדם.
לפתע נחת על ראשו ספר עבה במיוחד, הוא כרע מעוצמת המכה וראה את הספר נפתח ומתוכו נפל נייר ועליו היה כתוב באותיות קידוש לבנה:
אני עוד אוהבת
מהמרפסת למעלה נשמעה שריקה.
© כל הזכויות שמורות לטלי דויטשר שחר – אימון אישי / אימון זוגי / הרצאות
