בשיעור הזה למדנו על מעגלי ומודולי ידע שמתייחסים לפעולות שניתן לבצע על ידע, על הכוחות שמשפיעים על ידע בארגון, והשינויים שהוא עובר באינטראקצייה עם הסביבה החיצונית.
במעגל הראשון של זאק ומאייר, דיברנו על התהליכים שעוזרים לארגונים למנף את המוצרים שלהם ועל התהליך שהם עושים עם הידע- יצירת מאגר ואיסוף הידע, אנליזה של הידע, שמירה, הפצה והצגה בצורה אינטראקטיבית.
ארצה ליישם את המודל הזה על חברת Facebook.
צריך להסתכל על התהליך של פייסבוק פעמיים, פעם אחת בהקשר של הידע שמוצג במוצר- B2C ופעם אחת על מה שקורה עם הידע שפייסבוק אוספת "מאחורי הקלעים" ומשרת את התהליך העסקי שלה- B2B
יצירת מאגר-
B2C- פייסבוק למעשה יוצרת את כל המידע שמופיע במוצר שלה מהמשתמשים עצמם, כל עמוד אישי/ עסקי, פוסטים, סרטונים, כתבות ועוד הם תוכן שהמשתמשים עצמם יוצרים
B2B- פייסבוק אוספת מידע על המשתמשים עצמם באמצעות השימוש במוצר שלה- איך נאסף? יש את המידע הבסיסי מהפרופיל עצמו של גיל, מין, מקום עבודה, בני משפחה ויש את המידע הפחות ישיר שנאסף על פי הלייקים שהמשתמש מסמן/ עוקב וכך הם לומדים על העדפות שלו ותחומי הענין שלו.
זיקוק/אנליזה-
B2C- יחידת הידע של פייסבוק היא פוסט והוא יכול להיות בתצורות שונות- לייבים, טקסט, וידאו, תמונה ועוד.
אפשר גם להסתכל על יחידות הידע של פייסבוק בתור המשתמשים עצמם- אדם פרטי, עסק כאשר הקישור בין יחידות הידע במקרה כזה הן באמצעות תיוג, תיוג של אנשים/עסקים/משתמשים נוספים בתוך אותו פוסט. הקישור נעשה גם באמצעות יצירת חברויות וסימון לייק על גופים/חברות/עמודים עסקים.
B2B- האנליזה שפייסבוק עושה היא על ידי ניתוח כל המידע שיש לה על משתמש אחד יחיד כדי לייצר פרסונה (איך היא עושה את זה, כנראה שלא נדע :))
שמירה-
B2C- כל הפוסטים נשמרים בענן וקיימים בו במקום הבסיס שלהם (מאיפה שהפוסט עלה) וגם במקומות נוספים.
לדוגמא- פוסט שעולה מתוך עמוד עסקי של זאפה שמתוייג בו גם הזמר מוש בן ארי:
הפוסט יעלה בעמוד של זאפה ויישמר שם
הפוסט יופיע גם בעמוד של מוש בן ארי בגלל הקישור שנעשה ביניהם
הפוסט יופיע גם בפיד של משתמשים שעשו לייק לזאפה
B2B- פייסבוק בעצם יוצרת קבוצות של משתמשים בעלי מאפיינים זהים "כל האנשים שאוהבים מוזיקה שחורה" "כל האנשים שיש להם ילדים קטנים" ועוד….
הפצה-
B2C- הפצת המידע של פייסבוק היא באמצעות הweb- גם בדסקטופ וגם באפליקציה
B2B- המידע, שבמקרה זה מיועד לעסקים שפייסבוק עובדת איתם (שמעניין אותם, על המשתמשים) מופץ באמצעות תוכנה של ניהול קמפיינים
הצגה- כאן יש חיבור בין שני המודלים של פייסבוק
B2C- המוצר הסופי אותו המשתמש מקבל הוא הפיד הראשי בו מוצגים לו הפוסטים השונים בהתאם לחברויות שיצר, והעדפות שסימן אך יחד עם המידע אותו הוא כביכול "ביקש" לראות מוצג לו גם מידע שהוא לא ביקש כלל כמו פרסומות המותאמות לצרכיו על פי המידע שנאסף עליו במודל ה- B2B, כלומר אם אופיין על ידי פייסבוק כהורה לילדים קטנים, יוצגו בפניו גם פרסומות מתאימות כמו לדוגמא פרסומות לשילב והאגיס.
B2B- העסקים שמשתמשים בפלטפורמת ניהול הקמפיינים בפייסבוק לא רואים בדיוק על פי כל משתמש בין כמה הוא ומה הוא אוהב אלא מקבלים את המידע בצורה של קבוצות עם העדפות מסויימות (כמובן שיש חפיפה בין הקבוצות) וכך בוחרים למי לפרסם את המוצרים שלהם, ופייסבוק עושה עבורם את הפרסום (לפי מכרז על העלויות).
אסטרטגיית פרסום זו נקראת PUSH -"דוחפים" למשתמש פרסומות בלי שהוא ביקש לראות אותן, זאת לעומת אסטרגיית פרסום שנקראת PULL-שבה הפרסומות המוצגות הן על פי בקשתו של המשתמש כמו לדוגמא ב- Google המשתמש מקיש "זר פרחים משלוח" ומקבל פרסומות לעסקים שעונים על הצורך הזה.
תודה על הקריאה,
נתראה פעם הבאה,
נועה.
