שיחה על טבעונות וחמלה ליד מיכלי המיחזור

הבוקר ניגשתי למיכלי המיחזור הסמוכים לביתי לרוקן שם בקבוקי פלסטיק ומוצרי נייר שהצטברו בימים האחרונים. הגיע עובד של העירייה, שנהג במכסחת דשא ענקית. הוא עצר לידי כי האוטו שלי הפריע לו לעבור. הצעתי להזיז אבל הוא אמר: "אין בעיה, אמתין עד שתסיימי" ולקח לעצמו הפסקת סיגריה.
כך התפתחה בינינו השיחה הבאה בנושא אכילה מהחי, שהיתה ברוח טובה. הוא עשה עלי רושם של אדם מאד נחמד .

 
אני: "לא מומלץ לעשן, אתה בטח יודע."

הוא (באנחה): "כן, אני יודע. כל הכבוד לך שאת מוצאת זמן לבוא לכאן ולשים דברים במיחזור. יש עוד לא מעט כמותך."

אני: "מאד חשוב לעשות את זה, למען הפלנטה."

הוא: "אבל תדעי לך, זו רק טיפה בים."

אני: "אולי, אבל כל אחד מאיתנו צריך לעשות מה שהוא יכול, אני מאמינה שזה יותר מטיפה. ואתה יודע מה עוד אני עושה למען הפלנטה? אני לא אוכלת מן החי."

הוא: "למה? מה הקשר?"

אני: "קודם כל זה אכזרי מה שאנחנו עושים לחיות, חוץ מזה תעשיות המזון מן החי מדלדלות את המשאבים של כדור-הארץ." (כאן נוספו עוד כמה הסברים בנושא צילו הארוך של משק החי)

הוא: "אני לא מבין, לשחוט פרה כדי לאכול אותה זה אכזרי?"

אני: "שחיטה זה רצח, תחשוב רגע ותגיד לי אתה אם זה אכזרי או לא."

הוא: "אבל בא לי לאכול סטייק."

אני: "אני מבינה, רק תדע שבשביל הרצון שלך יצור אחר סובל."

הוא: "אבל אלוהים נתן לנו אותם."

אני: "זה ממש לא מדויק, אני רואה שהפנמת טוב טוב את מה שמועצות המזון מן החי רוצות שתפנים ואת מה שהוריך לימדו אותך."

הוא: "אותך לא לימדו את זה?"

אני: "בטח שלימדו, אבל מתישהו פקחתי עיניים והחלטתי לחשוב מחוץ להרגלים ולמה שלימדו אותי. אגב, אני מתרשמת מדבריך שאתה אדם מאמין ושומר מצוות ואומרת לך חד-משמעית שאם הרבנים הראשיים היו יודעים את כל העובדות היו שוללים את הכשרות מרוב המוצרים מן החי מטעמי התעללות." (הערת ביניים: כבר יצאו כמה פסקי דין כאלה)

 דיברנו עוד על אכזריות כלפי חיות ואקולוגיה ואוכל בריא והוא הקשיב רב קשב לדבריי. לבסוף אמר לי: "את יודעת, את לא נראית כמו מישהי שסובלת מתת-תזונה."

הסברתי לו שלא זו בלבד, אני נהנית גם מבריאות טובה, מאנרגיות מאוזנות וממצפון נקי.

הוא הוסיף: "האמת היא שאני אוכל בשר רק לעיתים רחוקות ונראה לי שאם אני אשב ואקשיב לך עוד קצת אני לא אוכל יותר בשר לעולם."

אמרתי: "הלוואי אמן – הרי כאיש מאמין אתה בטח יודע שהמצווה החשובה מכל היא: 'ואהבת לרעך כמוך', אז מבחינתי חברי הם לא רק בני אדם אלא כל בעלי החיים ומבחינה זו, למרות שאני חילונית אני אדם שומר-מצוות."

 בשלב זה סיימתי לרוקן את הדברים למיחזור והוא היה צריך לחזור לעבודה. נפרדנו כידידים, ומי יודע, אולי נזרע אצלו זרע לשינוי שינבוט מתישהו.
ואוסיף שהלוואי שכל השיחות עם הצורכים מן החי היו מתנהלות כך, ללא ספק היינו במקום הרבה יותר טוב.

אגב – זה קרה לפני שנה ומתחיל במילה הבוקר כי העתקתי את הסיפור כלשונו, אך בהחלט היה יכול לקרות גם הבוקר. אגב, יש לי הרגשה שהיום, שנה אחרי, שיחות כאלה קורות הרבה יותר…