"הרגשתי כאילו לרגע אני עדי פסח" היא אמרה לי השבוע בשיחה טלפונית ואני לרגע חשתי איזו תחושת גאווה.
זה היה בכלל בענייני עבודה, אחרי עוד שבוע לא שגרתי (אולי כבר כן), של עומס ורצון להספיק משימה ועוד משימה. והאמת, שזה בכלל לא משנה למה היא אמרה את זה, יותר חשובה התחושה שהייתה לי כשהבנתי שיש הפנמה של כיוון המחשבה שלי מבלי שאהיה בסביבה.
השנים עשו לי טוב. לקח לי זמן להפנים את זה ועכשיו אני מרשה לעצמי גם לכתוב את זה.
אני בת מזל עקרב וחלק ממני זאת עקשנות ונחישות. זה לא נעלם ממני וניכר גם למי שמכיר אותי רק מהשנה האחרונה, אבל בכל זאת משהו בתפיסת העולם שלי השתנה.
כשהייתי ילדה היה לי חשוב להחליט לאן כולם יוצאים, שחס וחלילה לא יגידו לי לאן ביום שישי בערב הולכים. יכולתי לדון עם חברה שעות אם עדיף ללכת לקניון או לחנות אהובה בעיר, הייתי בטוחה שזאת החלטה חורצת גורלות שאת התוצאה שלה אף אחד לא יוכל לשנות.
והיום אני משתדלת לנהוג אחרת. מודה שלא תמיד אני מצליחה.
אני ממש מחפשת את שביל הזהב שלי לפני שאני מקבלת החלטה או יוצאת בהצהרה נחושה.
החלטתי בשנת 2019 לעשות דברים קצת אחרת. לשחרר הרבה יותר, לא לשמור יותר בלב או בראש מחשבות. ואני עובדת עם עצמי הרבה על מנת שדברים אכן יצליחו לקרות. השבוע קראתי באיזה פוסט בפייסבוק, שאדם מתחיל להיות חכם באמת, רק ברגע שהוא חולק את הידע וניסיון החיים שלו עם אחרים ואז החלטתי שזאת הזדמנות טובה לחלוק אתכם את הדרך שאני בחרתי לעצמי עם השנים.
לשביל הזהב שלי יש כמה ערכים ואני מזמינה גם אתכם לחשוב עליהם לפני שאתם בוחרים את המסלול בו אתם ממשיכים:
1. להביט תמיד קדימה – תמיד אני שמה לעצמי יעד או מטרה. מכוונת רחוק וחושבת על הצעד הבא. מה שהיה היה. גם אם צעדתי בשביל הלא נכון, זה כבר קרה. המטרה כעת היא ללכת בדרך הנכונה ולבחור בשביל הזהב שייקח אותי קדימה בהצלחה.
2. לא לשכוח מה היה מאחור – מביטה קדימה אבל, וזה אבל גדול, שלפעמים רובנו מעדיפים לשכוח אותו – זוכרת לאורך הדרך גם את העבר שלי. אף פעם לא שוכחת מאיפה באתי ואיך התחלתי את כל הצעידה על השביל, על מנת להעריך את כל הדרך שעשיתי ולהושיט יד למי שאחרי התחיל.
3. לא לדרוך על אף אחד בדרך – זה משהו שאני מאמינה בו מאז ומתמיד. מעולם גם לא נהגתי אחרת. לא עם כולם אני מסכימה ולא תמיד זורמת, אך אף פעם לא אפגע ותמיד אעזור למי שצועד איתי או לצידי בדרך באהבה.
4. "גם וגם" תמיד בעדיפות ראשונה – זה כתוב בביוגרפיה שלי מהיום שהבלוג הזה נולד ובטור ה-2 שלי, כי בשבילי זו דרך חיים. איפה שאפשר לשלב, אני בעד. זה נותן יותר ניסיון, מאפשר ללמוד מהדרך וגם אם טועים, אפשר תוך כדי תנועה לעבור לחלופה האחרת ולחשב מחדש באיזה מסלול בוחרים.
כשחיפשתי בפתקים שלי פתק על שביל הזהב, עלו לי הרבה תוצאות. מבלי הרגיש נוכחתי לדעת שזה מונח שאני משתמשת בו רבות בעבודה, בחיים האישיים ובכל מיני התכתבויות שונות.
והנה ציטוט קטן מהודעה שכתבתי באפריל 2017 למישהי:
כשכתבתי את הטור מודה שלא ידעתי מה אמצא בפתקים והיה לי בראש משהו אחר שכתבתי לא מזמן על דף, אך פתאום כשמצאתי פתק מלפני כשנתיים בוואטסאפ המעביר בדיוק את אותם מסרים – זה נתן לי תחושה קלה של נחת והרגשה שאני צועדת ל-2019 במסלול המתאים.
לפעמים מבלי לשים לב אנחנו סוללים לעצמנו דרך ורצים במסלול החיים.
מקווה מאד ששביל הזהב שלי הוא הדרך והבחירה הנכונה להמשך ואם לא, מאחלת לי ללמוד לשנות אותו תוך כדי תנועה;
ולכם אני ממליצה גם לעצור לכמה רגעים קטנים ולבדוק שאתם צועדים על המסלול הנכון בחיים, התואם את כל הערכים בהם אתם מאמינים.
