רבות מדובר על המהפך שעבר חג השבועות שהפך עם השנים ל"חג הגבינות והחלב", בעידודם של תאגידי המזון מן החי, זה במקביל לתהליך השינוי בתודעה האנושית, שגילו עידן ועידנים, שגרם לכך שרבים כל כך, כולל רוב הטבעונים כיום מאמינים או האמינו שבני האדם אכן נועדו לצרוך חלב שהפרה מייצרת עבור העגל שלה. המהפך הזה מראה את העיוות שחווה המין האנושי, שמשנה את פני כדור הארץ, את גורלן של חיות תמימות ומשפיעה ישירות על הבריאות הפיזית של רבים כל כך.
הרבה דברים אפשר לעשות כדי לשנות את המציאות הזו עבור כולנו ועבורם, אבל ללא ספק פעילות חשובה מאין כמוה היא היציאה לתיעוד בשטח, ללכת למקומות בהם מגדלים את בעלי החיים האלה, לראות את המציאות האכזרית וחסרת התמימות, לקחת נשימה עמוקה ולעשות עבורם את הדבר הכל כך קשה הזה: לצלם אותם בסבלם, בהשפלתם, בחייהם העלובים שאין בהם נוחות ושמחה, אלא רק ניצול וגזל קשה.
לסרטון המלא:
https://www.youtube.com/watch?v=W3cjGrGIoTw
תיעוד המוני הוא פעילות מבורכת עבור אלה שקשה להם להכנס לרפתות ומשקים מן החי לבדם, כך יכול כל פעיל לבוא ולצלם עם הציוד הכי פשוט, שלעיתים מסתכם בסמרטפון, לאחר מכן לשתף ברשתות החברתיות, וכשכל הפעילים משתפים זה את תמונותיו של זה, התיעוד הופך להיות ויראלי ומגיע למודעותם של רבים.
הגעתי לתיעוד עם בן ארצי מ"רדיו קול החיות" עם מצלמת וידאו קטנה ומקצועית, עם כוונה לצלם סרטוני-וידאו. בתחילה צילמנו סרטון תוך שימוש במיקרופון של רדיו קול החיות, אבל מתוך חשש שזה יבלוט מדי בשטח המשכנו בלעדיו.
הסרטון הראשון צולם ליד המכלאה של הפרות החולבות, פרות ענקיות, בוגרות, שמוזנות בהורמונים ותרופות אינספור, חיות עצובות ושבורות-נפש שכבר הספיקו לחוות את אכזריותו של המין האנושי וכל אחת מהן שיכלה את הגור שלה לפחות פעם אחת. הן מביטות בנו בסקרנות ומניעות את האזנים שלהן, אבל כל נסיון להתקרב אליהם נתקל ברתיעה ודחייה מצידן, הן לא רוצות את קרבתנו, ואני לגמרי מבינה אותן.
המשכנו משם לתינוקייה, שם נמצאים העגלים/עגלות שזה עתה נולדו. הם חיים לבד בתוך כלוב, ויהיו שם במשך כ-40 יום עד שיועברו בהתאם למינם למכלאה המתאימה. אין מילים כמה שזה עצוב. העובד התאילנדי פתח לי את הכלוב ונתן לי להכנס ולהיות עם העגלה המתוקה הזו במשך כמה דקות, לתת לה קצת אהבה.
קישור לסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=fG81VLv51bI
בנוסף על כך, ומאחר וזה היה ערב חג השבועות, חשתי צורך לומר כמה מילים על הגמאת עגלים – המנהג של אנשים מבוגרים להביא את ילדיהם להאכיל את העגלים מבקבוק גדול ואז להפיץ את התמונות.
לסרטון המלא:
https://www.youtube.com/watch?v=ZjtGD4iTzGg
לאחר מכן המשכנו בן ואני לתוך המחלבה, דיבור קצר עם העובדים התאילנדים ואנחנו בפנים, הם מסבירי פנים ועונים לנו על השאלות. פתאום נשמעת חבטה. שתי פרות שכל אחת מהן שוקלת יותר מ-400 קילו החליקו וקרסו, לפותות זו בזו, הן שוכבות שם מבועתות במשך דקות ארוכות. אני ניגשת ומלטפת, מנסה קצת להרגיע. התאילנדים לא מתרגשים, הם מסבירים לנו שכשכל הפרות ייצאו יוכלו אלה שקרסו לקום ולהצטרף אליהם.
https://www.youtube.com/watch?v=wzvJcO1KG_A
בסרטון הבא ניתן אפשר לראות איך הפרה הקורסת קמה על רגליה. בתחילתו של הסרטון הצצה על אותה מיכלית חלב של "מחלבות גד" עם דמות הסבא האהוב. אומרים שהיתה לו חמלה על בעלי חיים והוא לא שיתף פעולה עם הפיכתה של המחלבה למתועשת ואכזרית.
https://www.youtube.com/watch?v=V6t2vad18Js
עוד הרבה מידע חשוב תוכלו למצוא כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=bV4-tnq1hZY
*******************************************************
תודה שקראתם. דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט. כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”, לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש. לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם: https://www.facebook.com/vegan1.spirit
כמו-כן אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ‘רוחניות וטבעונות’ בקישור הבא:
https://www.facebook.com/groups/spirit.vegan
שלכם בברכה, מיכל