שוב הגיע יום ההולדת שלך, יום שתמיד היה שמח ומיוחד, שחיכינו ותכננו איך נשמח ונפתיע אותך. אמנם לא יכולנו לחבק אותך בגלל המרחק, אבל בלב הרגשנו הכי קרובים ואהובים. כל שנה חיכיתי לרגע שנפגש ותחבק אותי חזק חזק. חיבוק של חום אהבה עם תחושה מדהימה של "ילדה קטנה של אבא".
צילום מאלבום פרטי
זוכרת את הביקור הראשון שלכם בארץ ב-2001. אני כבר שנה פה, מסתדרת לגמרי לבד, כובשת את העולם, לומדת תואר שני באוניברסיטת תל אביב. אתם מגלים שבשנה הזאת הספקתי לשבור את הרגל (שמרתי בסוד את ההרפתקאה הזאת) ושאני עובדת כבייביסיטר במשפחה וגם מנקה להם את הבית. אימא בשוק (הנסיכה המפונקת שלה מנקה אצל מישהו?!) ואתה מסתכל עליי עם מבט של גאווה והערצה. אפילו מתארגנת בבוקר ללימודים אתה בא לתת לי חיבוק. פותח את הארנק ושואל "מתוקה, יש לך כסף? מתי את חוזרת?" רק אז נופל לי אסימון כמה אני מתגעגעת לשאלות האלו. "אבוש, אני כבר גדולה ועצמאית".
זוכר איך היה לך קשה שעזבתי את ההייטק ב-2010? איזו גאווה הייתי: סיימתי תואר שני, הייתי ראש צוות בחברה בינלאומית. היית משוויץ איזו בת "פייטרית" יש לך .פתאום עזבתי את הכל בשביל להגשים את חלום חיי ולהיות עצמאית. "עידכנת קורות חיים? התחלת לחפש עבודה רצינית?" אני עקשנית: "אבוש, לא! מצאתי את העבודה – פתחתי עסק. מבטיחה שזה יצליח!". כמה דאגתם, היום אני מבינה איזו תקופה לא פשוטה עברתם. אתה בטח לא זוכר איך בביקור ב-2012 כל הזמן שאלת "במה אני יכול לעזור לך?" נסעתם לשבוע מפנק בים המלח והתעקשת לקחת איתך חותכן פרחים ובצק סוכר בשביל להכין לי פרחים קטנטנים להפעלות שלי. בשבת באנו לבקר אתכם. אמא נהנית בבריכה. "איפה אבא?" -"בחדר, לא יוצא מהבוקר." אני רצה אליך ומה אני רואה? אתה יושב עם החותכן וחתיכות של בצק צבעוני ועל השולחן ערימה של פרחים שהכנת.
אבוש, זוכר איך טסנו לבקר אתכם במינסק עם 4 ילדים קטנים? איך הסתובבת איתם בשכונה ואמרת בגאווה לכל בן אדם שחלף: "הנכדים שלי הגיעו מישראל". איזה אוכל משובח היית מכין להם מהבוקר עד הלילה וכמה התלהבת שהם חיסלו את הכל.
אתה יודע על מה אני הכי מצטערת? בביקור האחרון שלך בארץ ב-2014 הייתה הולך לים כל יום. בוקר אחד לא פספסת. בסוף החודש היית כבר כמו קושי עם עיניים זוהרות מאושר וחיוך לבן מדהים. היית בשיא שלך, אף פעם לא ראיתי אותך כל כך מאושר ונהנה מהחיים. אך הייתי עסוקה. רק יום הצטרפתי אליכם והלכנו ביחד לים. לא הצלחתי להתנתק מהנייד: שיחות מהלקוחות, הזמנות חדשות. הייתי בלחץ היומיומי שלי להספיק את הכל וזה היה נראה לי חשוב. איזו טעות! אם רק יכולתי לחזור שוב לחוף פולג לבוקר הזה. הייתי זורקת את הנייד בשביל להיות איתך, לשחות למים עמוקים כמו בילדות, לקפוץ על הגלים ושתחזיק לי את היד כמו תמיד כי אני עדיין פחדנית.
חמש שנים שאני מנסה לחזור לשם, מספרת לך על הכל, מתייעצת איתך ובטוחה שאתה צופה משם וגאה בי. כמו תמיד תומך בכל רעיון הכי משוגע שלי ומחייך. רק שתדע שזכיתי להיות דומה לך, לקחתי ממך את האופטימיות האינסופית, שמחת חיים ואמונה שאני חזקה ומסוגלת להגשים כל חלום. רק אם יכולתי לבקש עוד חיבוק אחד. הכי חזק שלך. חיבוק אחד של האהבה שלך.