לפני כמה שנים לאחר רכיבה על אופנוע של חצי שעה אמרתי שבחיים לא אעלה על האופנוע שוב.
אני, שרק המחשבה להיות מורכבת מאחור על הכלי הענק הזה, העבירה בי פחד. מה יהיה אם אפול? איך אוכל לשבת שעה בלי לזוז?
הפסח הזה החלטתי שהפחד לא ינהל אותי. הפסח הזה אני מגלה דברים חדשים על עצמי. יוצאת למקומות חדשים ובוחרת ליהנות מכל רגע.
צילום עצמי
הודעתי לאישי היקר שממש בא לי סיבוב על האופנוע כמו שהיינו בני 20.
לקחת את הזמן בלי דאגות, בלי מחשבות ובלי לקחת איתנו שום דבר. רק אחד את השני ואת האופנוע.
כבר זמן שאני ממש רוצה אבל לא מעזה לבצע. אבל כבר אמרנו הפסח הזה עושים ונהנים.
שישי בבוקר. החברה קבעו טיול קצר לכיוון עמק האלה, סובב עין כרם והסביבה, נווה אילן וחזרה הביתה. יאללה מצטרפים. הזדמנות לא?! הזדמנות נהדרת להגשים חלום, להתגבר על הפחד ולבלות יחד כמו פעם בגיל 20
צילום עצמי
כשהכרתי אותו הוא היה חובב אופנועים מושבע. בא לבקר אותי בבסיס רכוב על אופנוע. עשה לי דאווינים.
מאז התאהבתי בו והנה חלפו להם 20 שנה. הוא עדיין בתחביב שלו ואני כבר לא עולה איתו על האופנוע.
החלטתי שאני רוצה מחדש לחוות את התחושות שהוא מרגיש שהוא על האופנוע. עוזרת אומץ כי הפחד לא ינהל אותי ומודיעה לילדים. "אבא הזמין אותי לדייט" מתחילה להתרגש כמו ילדה קטנה.
מכינים את הציוד, קמים מוקדם ומתארגנים. האיש שאיתי דואג לי, עוזר לי עם החליפה, הקסדה והכפפות.
דואג שיהיה לי נוח ונותן לי תחושה של ביטחון ואהבה. בדיוק מה שהייתי צריכה.
מתחילים להניע – יצאנו לדרך. אוחזת בחוזקה את מותניו. מרגישה את הרוח על פניי ומתמסרת.
מתמסרת לשקט שסביבי. רק את רעש המנוע בפעולה אני שומעת. מידי פעם עוצרים ברמזור. מותחת רגליים ושוב מזנקים לכביש. נותנת מרגוע ושלווה למחשבות על כלום ושום דבר.
על מה חושבים? איך בכלל אפשר לחשוב על משהו שאתה רכוב על אופנוע שרק חליפת רכיבה על גופך? אז חשבתי על איך אני מעבירה את התחושות האלו במילים.
צילום במצלמה פרטית
ממשיכים ברכיבה בכביש לכיוון מזרח, חולפים על פני מכוניות.
אנשים. שדות. רכיבה רצופה עיקולים של שעה על הכביש לכיוון עין כרם. נופים מטריפים מסביב.
הכל ירוק ופורח ואני עדיין לא מעקלת שאני כאן על האופנוע עם האיש שאיתי.
חוויה שזכורה לי כטובה מלפני 20 שנה לפחות. עכשיו אני מבינה את התחושה של השחרור, של האדרנלין שמלווה אותו גם לאחר הרכיבה. התחושה שמחזיקה אותו ונותנת לו משמעות לחיים.
תחושה מרגשת עם פחד בתוכה. שהרי אני על האופנוע וים סכנות מסביבי.
באמת נהנתי. חשבתי שאפחד כמו לפני שנים ואנהל על הפחד אבל שמחתי לגלות שזה אפשרי מבחינתי.
אתם בטח שואלים את עצמכם מה הפואנטה של כל הסיפור ? כולה רכיבה על אופנוע!
לחלקכם זה רק רכיבה ולחלקנו זה עוד צעד למעשה משמעותי בחיים שלנו.
התמודדות עם פחדים, ניסיון להעיז והתוצאה הסופית שלי הנאה. להוציא את המיטב ויצור חוויה משותפת טובה ומרגשת.
כמו בחיים ככה גם באירועים שאני מפיקה. כל אירוע הוא חוויה מעצימה, נוגעת ומשאירה אחריה שובל של זיכרונות מרגשים.
העצימו את עצמכם, העצימו חוויות ואל תשכחו ליהנות
שלכם באהבה אתי