קצב, קצב, צא החוצה

באגרוף קמוץ דפקה ר. על השולחן ואמרה בקול לחלל החדר: '40 שנה. זה קרה לפני 40 שנה ואני עדיין מרגישה את תחושת הגועל שליוותה אותי אז, כאילו זה קרה אתמול.'

בשבועות האחרונים אני נפגשת עם הרבה נשים במסגרת הסדנאות שאני מעבירה.

לאחד משיעורי הסדנה קראתי: 'נפגשנו כך, נפרדנו כך'.

אני אוהבת את השם הזה ואת השיעור הזה, ואת המכתבים שנשים כותבות כתרגיל כתיבה לאנשים שפגשו במהלך חייהם והשאירו בהן חותם, וגם לכאלה שנפרדו מהם והפרידה היתה לעיתים קשה, ולעיתים הביאה איתה אוויר לנשימה.

לזה לא ציפיתי.

ואולי כן.

אולי חששתי ממכתב כזה.

ממעמד כזה בו אישה אמיצה כותבת מכתב לגבר שמילא תפקיד חשוב וחזק בחייה הצעירים, עד שהסיט את הרכב בו נסעו, ושם את ידו על ירכה והציע הצעה שגרמה לה לחזור לביתה רועדת ולהתקלח שוב ושוב.

התבשרנו היום שמשה קצב שהורשע באונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה- יוצא לחופשי, לאחר 5 שנות מאסר במקום 7 השנים שנקצבו לו.

אני רוצה לומר כאן משהו שאולי ידהים אתכם.

שייצא.

שייצא לחופשי.

ולאחר שייצא, לא יהיה מקום בו לא יצעקו לו: אנס.

ובכל פעם שייצא מביתו ויעבור במעבר חצייה תימצא מי שתצביע עליו באצבע ותאמר לבתה, לנכדתה, לאחותה- הנה האנס משה קצב.

ובכל פעם שייכנס לחנות, לסופרמרקט, או לכל מקום ציבורי, יינעצו בו מאות ואלפי עיניים ונשים וגם גברים ילחשו זה לזה: הנה האנס.

והמילה הזו, שמקבילה לפיגוע טרור על גופה של אשה, שאם נאמר אותה מספיק פעמים יידמה לנו כאילו משהו זוחל על גופינו, והס' הסופית השורקת תישמע כמו לחישת נחש, תקיף אותו ותדיר שינה מעיניו, ותצלצל באוזניו – אנס.

קצב, קצב, צא החוצה.

לדיראון עולם תיזכר כאן לא כנשיא, אלא כאנס.

כי אם יש אשה אחת בין רבות, שזוכרת כל חייה את תחושת הפחד שחוותה לפני 40 שנה, הלוואי שאת שארית חייך תחייה בפחד מהמילים ומהמבטים שיופנו אליך.

40 שנים שלה מול 5 השנים שלך.

משה קצב, מהיום, חופשי ומשוחרר, אבל תמיד תישאר אנס.

בתמונה:
נשיא המדינה משה קצב נושא דברים בפני עיתונאים, במסיבת עיתונאים שערך בעקבות חקירת משטרה  והאפשרות כי יועמד לדין, בבית הנשיא בירושלים.

צלם:MARK NEYMAN/ לע"מ