חיפשתי יעד קרוב לחגוג יום הולדת מרחק טיסה שלא עולה על שלוש שעות.
ביוון כבר הייתי, בקפריסין גם, תורכיה לא הייתה אופציה. פתאום צדה העין את בלגרד. האמת לא היה לי מידע קודם על המקום, פרט לכך, שמדובר בעיר שהייתה בירת יוגוסלביה.
עוד בדיקה קטנה שכנעה אותי. מצאתי טיסה של ישראייר שאפשרה לי לחוות ארבעה ימים מלאים, מלון בקרבת בניין הפרלמנט Narodna skupstina ואופס מצאתי אותנו על המטוס, מבחינתי החגיגה החלה.
שעתיים וארבעים והקברניט מודיע על הנחיתה. בית הנתיבות גדול יחסית הרבה דוכני דיוטי פרי בדרך ליציאה, אבל למי יש זמן? השעה עשר בבוקר שעה אחת פחות מישראל וצריך לכבוש את היעד.
פורטים כסף, בשדה בישראל לא היה דינר סרבי. לוקחים מונית בדלפק המוניות ולא מתפתה להצעות של נהגי המוניות שעטים עלינו.
זהו אנחנו בדרך למלון .Metropol Palace בדרך הרבה ירוק ועצים פורחים בוורוד ולבן גם הצהוב ,צהוב של האביב כבר צובע מרבדים.
המלון נעים הצוות אדיב , והקונסרייג' ששה לעזור. החדר טרם מוכן, זה בסדר, כי חדרים ניתנים מ-14.00. משאירים מזוודות טלפון להודעות, מפה של העיר, כרטיס של המלון, המלצות כלליות ואנחנו ברחוב תרים אחרי בית קפה.
במרחק הליכה קצר פארק Maji Tasmajdan וכמו בפארקים שני בתי קפה עמוסים. מפעילה את כפתור הצייד וצדה שולחן מתפנה. נוחתים על הכיסאות, מפגש ראשון עם עם שמעשן סיגריות בשרשרת.
התחושה שאנשים לא עובדים, הורים עם ילדים , תיירים דוברי צרפתית , פולנית ורוסית קפה מצויין.
תאמינו לי זה חשוב, יש מקומות בעולם שפשוט עברתי למשקאות אחרים כי הקפה לא נסבל.
בכל המקומות שבקרנו כולל המלון הקפה היה איכותי וטעים, על עשן הסיגריות הייתי מוותרת .
בחוץ שמש ודי חם, אני עם שרוול ארוך, זה לא מה שהאינטרנט הבטיח.
טלפון מהמלון החדרים מוכנים עוד קצת התענגות על הפארק ועל הנוף האנושי, סיבוב ליד הכנסייה St Marks church וחזרה למלון. החדר דלאקס מפנק, יין, תפוחי עץ, שוקולד , חלוקים , נעלי בית , מרחב ונוף לפארק , מה עוד צריך הבן אדם?
בערב מסעדה מקומית קרובה "מדירה-Mdira" השירות טוב, האוכל בסדר. לטעמי מסעדת תיירים, בהמשך היינו בטובות ומעניינות יותר.
הבירה המקומית מצוינת, אוהבי בירה לכו על זה.
היום השני
למחרת ארוחת בוקר מעולה. במזנון פינה עם שלט אוכל כשר. מה שלא הבנתי, ולעולם לא אבין, איך אוכל כשר מסתדר עם כלים שארחו כל מיני מאכלים? אבל לי זה באמת לא משנה, וטוב שכך.
על המעיל ויתרתי, משהו קל בתיק לערב ושוב ברחוב, לכיוון ככר הרפובליקה. בדרך חולפים על פני בית העירייה והפרלמנט היוגולסבי הישן. סבוב ברחוב החנויות, גיחה קצרה למלון מוסקבה עליו קראתי ולגבי השהות בו התלבטתי. בקפה שבקומת הכניסה, הרבה נשים מבוגרות לבושות במיטב הבגדים. הבניין עתיק ,העיצוב מעיף לימים אחרים, העוגות יפיפיות ובאמת שוות את הקלוריות.
בחוץ במרחק הליכה קצר רואים מרחוק את אחד הנהרות , את הביקור בגדות הנהר השארנו למחר.
ראיתי, הבנתי ועפתי חזרה לרחוב החנויות ההומה אדם Knez Mihailova למרות שמדובר באמצע השבוע.
הרשתות הגדולות מככבות לצד חנויות פחות מוכרות, התצוגה אסטטית עם ניחוח אירופאי, המחירים לא זולים, אז קניות של מותגים אולי במקום אחר.
התנחתא ברחוב צדדי, בקפה שהנרקיסים על השולחנות שבו אותי. מעניין לצפות בעוברי האורח, להרבה מביניהם יש כלבים. בגדי קיץ וחורף מתערבבים, כנראה גם כאן חלק מצייתים לאינטרנט וחלק מורדים.
כבר בנסיעה משדה התעופה שמתי לב לגרפיטי, ציורי קיר בכמות שטרם ראיתי. מסתבר שזו תופעה בבלגרד שהחלה בתקופת המלחמה, כשבתים שפונו סומנו, והתפשטה עד שיצאה מכלל שליטה.
יש קירות מקושקשים, אבל יש הרבה קירות עם ציורים מעניינים.
הבתים חלקם בתי שרשרת מהתקופה הקומוניסטית, חלקם בניינים קלאסיים ומודרניים.
ממקומות שונים בעיר ניתן לראות את צריחי הכנסיות, לא עמדנו בפיתוי ובקרנו בחלק מהן.
בכיכר הרפובליקה Trg Republike ניצב הפסל של ויקטור הצופה על כל העיר. בככר הרבה אנשים ויונים באוויר כמו בכל כיכר שמכבדת את עצמה. כאן נמצאים גם המוזיאון הלאומי והתיאטרון.
אנחנו בדרכינו למצודה Belgrad Fortress ממנה יש תצפית על מפגש הנהרות הדנובה והסאווה. הכניסה למצודה ללא תשלום, כשהולכים בכניסה שמאלה מגיעים לבית קפה נחמד עם תצפית לפסל שהוא סמל העיר ולנהר שזורם למרגלות המצודה. לקחנו את הזמן לנוח ולגמועה בעיניים את כל היופי הזה.
למרות שהיום חם יחסית, האוויר כאן למעלה מצוין. בצד השני של המצודה מיגדל. ממליצה לטפס ולעלות לראשו, התשלום 50 דינר ביום, ו 100בלילה. הנוף שווה את המאמץ. מכאן גיליתי את המקום ממנו עלינו לרדת לסיור הלילה בטרם.
הסיור מתקיים בימים שישי ושבת, הוא ללא עלות, אבל יש להירשם מראש. היציאה מתחנת הטרם שליד גדר גן החיות ומול בית החרושת.
ירדנו מהמצודה לפארק הענק שMaji Kelmegdan שמקיף אותה וחיפשנו את תחנת הרכבת, בדרך ראינו שיש עלייה במדרגות לקפה שנמצא על צלע המצודה. ברור שלא נוותר על חווית שקיעה, אז עלינו כשגן החיות והמולת הטווסים משמאלינו (גן החיות נמצא ממקביל לפסל בצידה השני של המצודה) . היה שווה ארוחה קלה ומשקה חם בנוף מהסרטים שלובש לילה.
הנסיעה בטרם בלווי הסבריו של המדריך המקומי הייתה בונוס נחמד וסייעה לאתר את רובע המסעדות והפאבים Skadarlija אליו הלכנו בהמשך. ירדנו מהטרם בנקודת בסיום של הסיור המעגלי והלכנו ברגל כעשרים דקות לרובע. ברובע שהוא רחוב עם מרצפות אבן כמו ביפו העתיקה, מסעדות ובתי קפה, ברובם מוסיקה חיה. בחרנו אקראית אחד מביניהם. האווירה נחמדה, האוכל לא משהו, בסדר, מתאים לתיירים.
היום השלישי
למחרת הלכנו למבנה שמזכיר לפי מה שקראתי את הטאג' מהאל St. Sava Temple. האמת, הייתי בטאג' וצריך דמיון כדי להיזכר, אולי הצריחים הסימטריים בשני הצדדים והאבן הלבנה, אבל איפה המים, השדרה, ההשתקפות?
בצמוד נמצאת בפארק הספרייה העירונית.
בדרך עצרנו בשני שווקים, שוק מקומי קטן ושוק שנחשב ל"השוק". הכול מסודר באסטטיות, תענוג לעיניים, והפרחים, כזה שפע, ים של צבעים לטבוע ביופי הזה.
אייס קפה בבית קפה מקומי ומחליטים לחזור למלון. אני מאמינה שעיר מכירים הכי טוב דרך הרגליים. משנים כיוון ומתחילים לחזור. בוחרים רחובות אחרים. כיף לטייל ולהעיף מבט למעלה לראות את חזיתות הבתים, המרפסות.
התאורה נדלקת, בניינים מרכזיים מוארים בפרוז’קטורים ונראים שונה בלילה. אל תוותרו על לפחות סיור לילי אחד, מומלץ יותר, זה להלך בקסם מלא הדר.
חזרה למלון ונסיעה במונית למסעדה Milajro שהוזמנה מראש, וטוב שכך. בכניסה למסעדה שנמצאת על גדות הנהר, קבלה אותנו מוסיקה חיה. הסתבר שבקומה התחתונה יש מסיבה פרטית ואנחנו הרווחנו.
מסעדה מקומית, תפריט מעניין. בחרנו בפייה ודג בתנור לעיקרית. מרק הדגים איתו פתחנו היה מהטובים שאכלתי. את היין המקומי אהבתי, אבל ההפתעה הגדולה חכתה בפינה.
איתנו בקומה השנייה של המסעדה הייתה עוד קבוצה ושתי בחורות מקומיות. בתום המסיבה כשהמנגנים הלכו המלצר שם מוזיקה מקומית ומוזיקה יוונית. מהר מאד הפכה הרחבה שבין השולחנות לרחבת ריקודים ונוצר קשר בין כל הנוכחים.
הסתבר שהבנות חוגגות יום הולדת כמוני, והקבוצה מורכבת ממקומיים ואורחים שלהם מיוון, שבנם נישא לבחורה מקומית. השיחות הפכו לאשיות. היה כיף לפגוש מרצה למיקרוביולוגיה בלגרדי אוהד ישראל ואת אשתו עורכת הדין, את בניהם המשפטנים ואת היווניה שבעצם נולדה במצריים ועברה בילדותה עם כל משפחתה לאתונה ועוסקת ברוקחות. האמת היה קשה להיפרד אבל לא היינו מוכנים לוותר על הפאב מעבר לכביש ששייך לאותם בעלים, אז עברנו לשם ונהננו מכל רגע.
המחירים של הנסיעה במוניות זולים. נהוג לתת לנהג טיפ. חשוב לקחת מונית שמסומנת בשלט מונית ולבדוק שהנהג מפעיל מונה, זה מה שנאמר לנו במלון, וככה פעלנו.
היום הרביעי
את היום האחרון שהיה גשום בחלקו בילינו בקניון Usce, אליו הגענו במונית, משום שהוא נמצא מעבר לנהר . הקניון יפה, שלוש קומות של רשתות וחנויות יוקרה למחפשי המציאות, לא זול.
כשנמאס שמחנו לגלות שהגשם עבר, הלכנו לכיוון הגשר ומצאנו עצמינו בצידו השני של הנהר, כשהמצודה נשקפת במים.
בטיילת בתי סירות שרק חלקם פעילים בעונה זו של השנה. צפינו בשקיעה באחד מהם.
בסביבת המלון תשאלתי בחור מקומי לגבי מסעדה, כך נחתנו במקום ללא תפריט באנגלית, אבל עם מוזיקה מקומית , סועדים מקומיים ומלצר מסביר פנים. מרק הבקר היה מעולה, כך גם מגש הבשרים. על הבירה כבר סיפרתי והתשלום מגוחך. בכלל, הרוב דוברים אנגלית בעיקר הצעירים, כיף להעזר בהם. אל תהססו לשאול , מכסימום לא תקבלו תשובה, לפחות ניסיתם.
היום החמישי
ארוחת בוקר במלון, שדה התעופה שעתיים לפני הטיסה, שעתיים וחצי נוספות ונחיתה רכה בישראל.
לסכום
נהנתי מכל רגע, החוויה של לזרום עם מה שגיליתי ללא הרבה הכנה, הוסיפה להנאה. אני ממליצה ללכת לאיבוד ברחובות, לחוות את המקום גם ביום וגם בלילה.
אני בטוחה שעוד אחזור למקום המקסים הזה ואשלב טיולים בסביבה.
כן יש קזינו, אותי הוא לא מעניין.
בלגרד סימנתי אותך במפה, עוד אחזור אליך.