עוד אונס קבוצתי שבוצע, על פי החשד, על ידי קבוצת נערים בנערה בת 13, התווסף היום לרשימת פשעי המין האחרונים, והלב נשבר.
משהו מעוות במחשבה שאדם שיכול לאנוס, לא יכול לעמוד לדין רק בגלל שהחוק מאפשר זאת בגלל גילו. אבל יש חוקים שצריך לשנות, ויש סיטואציות שמאלצות את הציבור לזעוק על כך. והגיע הזמן להגיד את זה: יש קטינים שהם עברייני מין וצריכים לעמוד למשפט, ממש כמו אדם בגיר, וזה צעד ראשון למלחמה בתרבות האונס.
האמת הכואבת היא שעד שלא נתחיל להתייחס לפשע הזה כרצח, רוצחי הנפשות ימשיכו להסתובב ברחובות ולהכות בחברה שלנו שמתחננת להישאר נקיה ונורמטיבית, וכדי שזה יקרה, כדאי שהשפויים ירימו ראש. השפויים שלא מאדירים את תרבות האונס. אנשים שלא מעריצים עברייני מין, שלא מזמינים אנסים מורשעים לככב בהצגות ילדים, מוחאים כפיים לפרשיות אונס, ומבטלים את הפשע הזה רק כי לאדם יש 'כשרון' או 'שילם את חובו לחברה'.
אנסים צעירים צריכים לעמוד לדין כמו בגירים (צילום: שאטרסטוק / spixel)
תארו לעצמכם מצב שבו מסתובב רוצח סדרתי ברחוב, אבל מערכת המשפט מקלה עליו ולא מכניסה אותו לכלא. מדי פעם נותנת לו עבודות שירות, קובעת לו עונשים מוזרים כמו חצי שנה בכלא, או שנה, ואחת לכמה זמן הוא משתחרר וממשיך להכות בנו. לא הייתם תולים את תמונתו ומזהירים את כל האזרחים? לא הייתם עושים הכל כדי לתפוס אותו ולכלוא אותו? תחשבו על אונס, בתור הרוצח הזה.
התקשורת הפכה את האונס לנושא צהוב ורכילותי, עם ניסוחים שמתייחסים לאונס כאל סטוץ, או איזה פלירטוט, או רומן מזדמן. אבל ממש לא, אונס ופגיעות מיניות הם השחתה של הנפש, השחתה של הגוף, אונס הוא רצח פשוטו כמשמעו.
על פי הפרסום ב-Ynet, נערה בת 13 מדרום הארץ חשפה שנאנסה על ידי קבוצת נערים במשך 10 ימים בשטח תבית הספר. הקריאה בפרטי הפרשה שוברת את הלב, זה אגרוף לבטן הרכה. נערים שמסוגלים לבצע את הפשע הזה, להתנהג באלימות כזאת קשה וגם לדאוג ל'שומרים' שלא יפריעו לרצח הזה צריכים לעמוד לדין כאדם בגיר!
אני כותבת את זה בכאב ממש. כאב של נפגעת, כאב של אזרחית שכמהה לחברה נקיה יותר מתרבות האונס. עברייני מין הם עונש לחברה הזאת, לא הגיע הזמן לסייע לחברה פצועה להשתקם מעברייני מין?
הגיע הזמן לשקם את החברה להשתקם מעברייני מין (צילום: שאטרסטוק / Tinnakorn jorruang)
צריך להיות עיוור אילם וחירש כדי לא להבין עד כמה הקלת העונשים בכל מה שקשור לפגיעות מיניות עושה לחברה שלנו נזק. אני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר מה עובר על אדם שנאנס או חווה הטרדות ופגיעות מיניות, איזה תהליך צריך לעבור כדי לחיות חיים נורמטיביים, וגם אז, אם בכלל מגיעים לשם, עד כמה זה לא באמת לגמרי נורמטיבי. וגם אם אנסה, שום דבר קרוב לזה לא באמת יסביר את עומק הטראומה שכל כך חשוב לטפל בה.
כואב לי כאדם מן השורה, וכואב לי פי כמה כנפגעת. עד שלא נתחיל להתייחס לאונס כרצח, שום דבר לא ישתנה כאן, והגיע הזמן שהחוק יתעדכן לגבי גיל הקטינים שיכולים לעמוד לדין.
לב דואב על אותה ילדה בת 13 ומשפחתה, והלוואי והנערים הללו יכנסו למאסר עולם ללא שום תנאים אנושיים. עונש מוות זה קל מדי לאנסים.
באיזה מקום נדמה שהחברה שלנו "התרגלה" למקרים האלו. האונס בקפריסין, אונס על ידי שני ישראלים בכריתים, אונס הילדה בת ה-7, אונס הילדה בת ה11, ועוד אינספור מקרים של תקיפות ואונס שפשוט זורמים אל המערכת המשפטית ואל המשטרה והחברה מצקצקת ומדפדפת הלאה. הכאב הגדול הוא שבזמן שהחיים ממשיכים, החיים עבור הנפגעים נעצרים. וכדי לקום מחדש צריך כוחות אדירים ואומץ שקשה לאגור בסיטואציה הזאת.
החברה שלנו מדממת בגלל תרבות האונס, העמדת קטינים לדין כבגירים יהיה עוד צעד לתלוש את הרעה החולה הזאת מהחברה שלנו.
