זוכרים את התוכנית הזאת משנות ה-80? פרינס צ'ארמינג? נו, התכנית הזאת ששלגיה ובעלה, הנסיך המקסים הגיעו לשנות ה-80 של המאה ה-20? תכל'ס, סיטקום אמריקאי רדוד. אבל למה פתאום נזכרתי בה עכשיו? פרינס צ'ארמינג. זו הסיבה. קבלו … (ובתמונה, למי שלא זיהה, מסדרת הסרטים של שרק, … גם פרינס צ'ארמינג וגם מניאק).
סבבה אחי, אבל מה קשור מניאק עכשיו? תבינו בהמשך.
אז ככה, בתקופה האחרונה כל מיני דברים קרו שגרמו לי שוב לחשוב על מערכות יחסים ועל עצמי בתוך המערכות האלה. וכשאני חושב על זה, לכתוב את הפוסט הזה זה סוג של גול עצמי, ירייה ברגל, לנסר את הענף עליו אני יושב, כלומר … מי בכלל תתקרב אלי אחרי שהיא תקרא את זה. אבל מה אני אעשה, כזה אני. Take it or leave it.
אז אתם מכירים אותי נכון? אני לא גבר מניאק. "דוש", כזה מהסוג שמסתובב עם חזה נפוח במועדונים, דופק וזורק בחורות פעמיים שלוש, ואפילו ארבע פעמים בשבוע. לא! אני לא כזה. אבל כבר כמה אמרו לי, אתה מזן יותר גרוע. אתה מניאק מסוג אחר. אתה מניאק שלא יודע שהוא מניאק. ממש זאב בעור של כבש. אאאממממ …. אני? את מדברת עלי? האמת היא שכשאני חושב על זה … אני מבין על מה הן מדברות.
הסבר, פרט ונמק? הנה זה בא.
אבל לפני זה נזכרתי בקטע הבא. לא ממש קשור לפוסט, אבל ממש לא קשור לפוסט. בכלל בכלל בכלל לא קשור לפוסט. בכל זאת תוכלו ישר להבין למה נזכרתי בו. (חוץ מזה, מועמד לאוסקר, מה לא נשתף? קצת קולטורה של שנות ה-80)
[youtube IJTBNb9sq7E nolink]
חוזרים … אז ככה.
אחת: עשיתי משחק בפייסבוק. המשחק נקרא: "How do people perceive you at first sight?". ומה נראה לכם שיצא לי: "Charming" ישר פרסמתי בפייסוש. אני צ'ארמינג! אפילו קיבלתי תגובה שכזאת. ציטוט: "הכי צ'ארמינג שיש". ועוד ממישהי שאני לא מכיר באופן אישי. היכרות וירטואלית לחלוטין. מממ … צ'ארמינג (רגע לפני פרסום, אותה וירטואלית כבר יצאה מהעולם הוירטואלי אל העולם האמיתי שלי, איזה כיף כשזה קורה, נכון? תמיד היא מזכירה לי סוכריות עדשים כאלה, צבעוניות. למה? ככה)
שתיים: הכרתי מישהי ממש חמודה בחודש האחרון. נפגשנו, התכתבנו ואז הגיעה תכתובת הווטסאפ הבאה שתפסה אותי קצת לא מוכן.
אתם מבינים? אני? משיג זיונים? היא מדברת עלי?
שלוש: מישהי שמה לי מראה מול הפרצוף. היא אמרה לי, הבעיה איתך שאתה באמת לא משקר, אתה לא משלה אף אחת, אתה גם לא המניאק שהולך ומשיג זיונים בפיק אפ בר. אתה מאלה שיודעים מה להגיד. אתה מרגש, אתה יודע לפרוט על המיתרים הנכונים של כל אישה, בקיצור אתה מקסים את הנשים שאתה מכיר ואז … ואז הן מתאהבות בך. ואתה, נכה רגשית שכמוך, (כבר אמרתי לכם שאני נכה רגשית מוצהר?), בסוף מחליט שזה לא בשבילך, שהבחורה הנוכחית לא עושה לך את הפרפרים שאתה מחפש. אז אתה זורק אותה בתואנה שאתה לא רוצה לפגוע בה ושאתה לא רוצה להשלות אותה, משאיר אותה שבורת לב וממשיך הלאה במנסע המזדיין שלך. Next.
המדהים הוא שאותה מישהי בצורת מראה אומרת לי באותה נשימה גם, אבל אתה בסדר. אתה לא באמת עושה משהו רע. כמו שאמרתי בהתחלה. מניאק מהזן הגרוע ביותר.
אז מה אתם אומרים? טראח! לפנים! חתיכת מראה, הא? ומה אגיד לכם, שהיא לא צודקת? צודקת. אני מחפש משהו, אני מחפש מישהי שבאמת תעשה לי את הקווץ' הזה. האמת היא שיותר מידי שנים חייתי בלי הריגוש הזה ואני אפילו לא יכול להגיד שהרגשתי את זה אי פעם, כלומר מעבר לריגוש של קשר ראשוני. ואני מתנהג כמו שאני מתנהג כי אני כזה. והלא תמיד אומרים תהיה עצמך, זה הכי טוב. אז אני לא משחק משחקים. אני זה אני ומתנהג ומדבר וכותב רק כמו שאני יודע. העניין הוא שאני גם מוכן לנסות לשנות התנהגויות או להשתנות כשאני מאמין שאני לא בסדר. במקרה הזה … באמת ובתמים אני משתדל מצד אחד להיות הכי כן עם עצמי, ומצד שני גם אני ממש לא רוצה לפגוע באף אחת בדרך. מה אגיד לכם שתמיד זה מצליח? לא. לא תמיד מצליחים לא לפגוע כמו שלעיתים, ואף לעיתים די תכופות, אני גם נפגע. מאמין בכל ליבי שאיפה שחוטבים עצים ניתזים שבבים ושמי שלא מנסה לא טועה. אז מה נפסיק לנסות? לא מוכן! Next!