אליס היתה בת עשרים וחמש כשנמצאה מתה במים. האם אליס נפלה למים? האם זו היתה תאונה? זה היה בגלל שהיתה שיכורה (לא דבר נדיר עבור אליס)? האם היא רצתה להתנקם בלוק (החבר שלה)? או אולי זו היתה בכלל התאבדות?
ואולי היה זה בכלל רצח והיא נדחפה למים?
אם זה היה רצח, מי זה יכל להיות? כמו בספרי אגתה כריסטי, לכל המעורבים יש מה להסתיר ואולי אף מניע…האם היה זה פרופסור קוק, לאחר שעקב אחריה באובססיביות? אולי החבר הקודם בן? אולי לוק, החבר האחרון של אליס, שהיה חמום מזג? אולי דווקא גווין, שגם היה אובססיבי לגביה וגנב לה חפצים? או שאולי דווקא משהו אחר שבכלל לא חשבו עליו?
ומי זו בכלל אליס?
כל אחד מאיתנו עושה זאת בכל יום: משאיר עקבות, סימנים, חותם. החותם שלנו. האם אפשרי לשחזר חיים שלמים מתוך הקטעים הללו? להרכיב מחדש את האדם, לצרף אותו פיסה לפיסה מתוך רסיסים מסיסים כאלה?
כבני אדם אנחנו בוחרים בכל יום מי להיות. אילו בגדים ללבוש, מה לומר, מה לאכול, כיצד להתנהג ועוד אינספור החלטות קטנות, שהופכות אותנו למי שאנחנו בסך הכל. איש אינו עובר את ה"חיים" לגמרי בלי שריטות. אבל הצלקות שלנו הן שמראות מי אנחנו, איפה היינו, איך נאבקנו, איך ניצחנו.
"פרויקט אליס" נכתב על ידי פרופסור ג'רמי קוק, מרצה באוניברסיטה שבה למדה אליס בעבר. הוא ריכז את העבר של אליס בצורה של תצלומים, הודעות אימייל, הודעות טקסט, ציוצים בטוויטר, אנקדוטות, אפילו תיאוריות אפויות- למחצה, שעל פי אחת מהן, היא היתה מכורה להרואין. פעם לא הינו אלא כמה רשומות רשמיות, עשויות נייר ואובייקטיביות: תעודת לידה, רישיון נהיגה, רישיון נישואים, תעודת פטירה. עכשיו אנחנו באלף מקומות: מפוזרים אבל שלמים, ערטילאיים אך קבועים, דיגיטליים אולם ממשיים. מאגר עצום של מידע שנמצא אי- שם. כבר בלתי אפשרי לשמור סוד. אליס האמיתית היתה שונה מאוד מהאופן שבו תפסו אותה רוב האנשים. עמוקה, מורכבת יותר.
אליס עצמה תרגמה את העולם למילים. היא תיארה את חייה ביומן מאז שהיתה ילדה ועבדה ככתבת בבגרותה. מילים אלו, הן שהצילו אותה בעבר והמילים הרבות שנאספו מיומניה, מציוצים ומשאר העדויות הם אלו שיגלו מי זו אליס ומה באמת קרה לה באותו היום שנמצאה מתה במים.
ולסיום, ציטוט מקסים שצוטט בספר: "אדם אינו מת כל עוד יש מי שאומר את שמו"- טרי פראצ'ט מתוך "מהומה רבה על לא דוור".
מאחלת לכם קריאה מותחת!
XOXO
אחת שיודעת 😉
